{:style=color:red} 🚧🏗️ Page Still Under Construction {:he .lines} ><b>כא</b> רבות מחשבות בלב איש; ועצת ה׳ היא תקום׃ <b>כב</b> תאות אדם חסדו; וטוב רש מאיש כזב׃ <b>כג</b> יראת ה׳ לחיים; ושבע ילין בל יפקד רע׃ --משלי פרק יט {:.TODO} Conversation with Yochai: https://www.yochai.wiki/chat/mishlei-rosh-hashanah-kingship-q4lk >Look at the architecture of these three verses. Verse 21 is about the gap between human planning and divine outcome—“many designs in a man's mind, but it is the plan of the LORD that stands”. Verse 23 ends with yirat Hashem leading to life, satisfaction, freedom from harm. What sits between them in verse 22 is almost jarring: a line about greed and honesty, “better to be poor than a liar”. --[Yochai large language model, 2026-09-02](https://www.yochai.wiki/chat/mishlei-rosh-hashanah-kingship-q4lk) {:he} >ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות: מלכיות, כדי שתמליכוני עליכם ;זכרונות, כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה; ובמה? בשופר. --ראש השנה טז,א {:.TODO} last time talked about the distinction between קבלת עול מלכות שמים and קבלת עול מצוות. {:he} >אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה ”שמע“ ל”והיה אם שמע“? אלא כדי שיקבל עליו על מלכות שמים תחלה, ואחר כך יקבל עליו על מצות. --משנה ברכות ב:ב >When we perform the /mitzvos/ because of His kingship, we are essentially not doing so not out of choice and appreciation of these actions, but, rather, because we, like any subject, must do the King's bidding. But when we comply due to our acceptance of the yoke of the /mitzvos/, we are doing so because we realize that our very existence depends on fulfilling His commands. --Rabbi Aryeh Feldman, [_The Choice to Believe_](https://mosaicapress.com/product/the-choice-to-believe/), pp. 7-8 {:.TODO} rosh hashana is about קבלת עול מלכות שמים, but not so much about obeying the King's commands but accepting the King's judgement and right to judge. We make plans, decisions, and act, but the outcome is determined by הקב״ה. {:he} >דער מענטש טראַכט און גאָט לאַכט. --[Man plans and G-d laughs](https://en.wikiquote.org/wiki/Yiddish_proverbs) {:he} > טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ --משלי יט:א >Verse 22 in the middle is the test case: does my acceptance that “G-d's plan stands” actually change how I behave when I want money and could get it by lying? That's /kabbalat ol malchut/ under pressure, not in theory. --[Yochai large language model, 2026-09-02](https://www.yochai.wiki/chat/mishlei-rosh-hashanah-kingship-q4lk) {:.TODO} and the key for *why* טוב רש מאיש כזב is that תאות אדם חסדו: A person's desire is their חסד, which can also be translated as " a person's desire is His (i.e. ה׳'s) חסד". Deep down, our תאווה, usually referring to the self-interest that we call the יצר הרע, is really for חסד and is other-directed. We quoted the Sfas Emes last time: {:he} >אך על כל פנים מובן כי מדרך הטבע להיות נמשך כל דבר אחר הש"י וציויו. אם כן וודאי לא נגרע האדם מזה רק שניתן לו בחירה יצ"ט ויצה"ר. ואם לא יגבור הרע על הטוב ממילא מצד עצמו ימשך אחר הטוב ככל הנבראים. ומזה מובן (תהלים סב:יג) וּלְךָ אֲדֹנָ־י חָסֶד; כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. וקשה מה החסד כדכתיב בגמרא. --שפת אמת, נצבים תרל״א {:he} >רבי אלעזר רמי: כתיב: וּלְךָ אֲדֹנָ־י חָסֶד, וכתיב: כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. בתחלה—כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, ולבסוף— וּלְךָ אֲדֹנָ־י חָסֶד. --ראש השנה יז,ב {:he} >אך גם מי שעושה טוב הוא מהש"י ורק שהוא נקי ולא נמשך אחר היצה"ר ממילא נתעורר הפנימיות שנתן הש"י באדם לטוב כנ"ל. וא"כ הכל רק חסד הש"י. --שפת אמת, נצבים תרל״א {:.TODO} Since חסד is our natural state, and ה׳ controls the world, and {:he} >מלוה ה׳ חונן דל; וגמלו ישלם לו׃ --משלי יט:יז {:.TODO} The baal chesed will sleep well: יראת ה׳ לחיים; ושבע ילין בל יפקד רע {:he} >בשלום יחדו אשכבה ואישן; כי אתה ה׳ לבדד; לבטח תושיבני׃ --תהילים ד:ט {:he} ><em>בשלום יחדו אשכבה ואישן</em>: אם היו ישראל בשלום יחדו עמי, הייתי שוכב וישן בטח ולא הייתי ירא מכל צר ואויב. --רש״י, תהילים ד:ט {:.TODO} יראת ה׳ לחיים is about life, the rewards in this world for obeying ה׳. {:he} ><b>יג</b> והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה׳ אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ <b>יד</b> ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש; ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃ <b>טו</b> ונתתי עשב בשדך לבהמתך; ואכלת ושבעת׃ --דברים פרק יא {:.TODO} Sleeping well, שבע ילין, is something different. It reflects a mental state of calm, a lack of stress. *That* is קבלת עול מלכות שמים, that ה׳ will take care of everything. {:he .lines} >השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך; לא יתן לעולם מוט לצדיק׃ --תהילים נה:כג {:.lines} >Thou hast no figures, nor no fantasies, Which busy care draws in the brains of men; Therefore thou sleep'st so sound. --Brutus to Lucius, in Shakespeare, _Julius Caesar_, Act 2, Scene 1 {:.TODO} difference between the רש and the איש כזב. The רש הולך בתמו can sleep. {:.TODO} irony https://outorah.org/p/51824 {:he} > הגה:...וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה ומנהג נכון הוא. --שולחן ערוך, אורח חיים תקפג:ב {:he} ><em>שלא לישן וכו׳</em>: משום דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה. > והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י תפלות ותקיעות. וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בר"ה. > ויושב בטל כישן דמי ועיין בח"א שכתב דאחר האכילה יקבע עצמו ללימוד ואם ראשו כבד עליו יישן מעט אם א"א לו בלא זה... --משנה ברורה, אורח חיים תקפג:ב {:he} >--מהר"ץ חיות, מגילה יב,ב ולא מצאתי שום רמז בירושלמי וגם במדרש ובילקוט לזה וגם בתרגום לא מצאתי רמז לזה...עוד הרבה מאמרים מהירושלמי שהיו נוכח עיני הראשונים ונאבד מאתני ולדוגמא אציג איזה מהם...רמ"א או"ח סי' תקפ"ג הביא בשם הירושלמי האי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה לא נמצא אצלנו. {:he .lines} >בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים שְׁפֹךְ שִׂיחָה דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים --[פיוט בן אדם מה לך נרדם](https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A8%D7%93%D7%9D) {:.TODO} Insert Intelligent Comment Here {:style=color:red} 🚧🏗️ Page Still Under Construction