Shlomo continues with a discussion about children.
{:he}
>יֹלֵד כסיל לתוגה לו; ולא ישמח אבי נבל׃
--משלי יז:כא
The literal meaning is talking about how hard it is when children don't live up to our expectations.
{:he}
><em>יולד כסיל</em>: הנה האיש המוליד כסיל יולד אותו לרעה לו כי יגדל יגונו בו מצד חסרון דעתו ורוע עניניו, ולא ישמח האיש הנבל העושה נבלות או הדבר.
--רלב"ג, משלי יז:כא
But משלי is a book of ethics, of מוסר. This pasuk is a metaphor, teaching us how we are supposed to act.
{:he}
><em>ילד וגו׳</em>:
כי רבו שלומדו נקרא אביו בנפש כמו שכתוב (מלכים ב ב:יב) [וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק] אָבִי אָבִי...וזהו יֹלֵד כְּסִיל שלומד תורה לכסיל הוא לְתוּגָה לוֹ שאחר כך חולק על רבו
ובזבז בדברים אשר לא כן יאות לו. וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי וגו׳, הוא אביו ממש בגוף וכשבנו נקרא
נבל והוא הולך בטל ומדבר שפת יתר הוא נקרא נבל.
--פירוש הגר״א, משלי יז:כא
And this connects to what we mentioned last time. Shlomo is not telling us that having a כסיל for a child or student makes us sad; we know that already. It is that being a יֹלֵד כסיל will cause תוגה, grief. *Treating* our child as a fool or a jerk will lead to them being a כסיל or a נבל. Children (and students, and really everyone with whom we interact) live up (or down) to our expectations.
----
And therefore, be happy.
{:he}
>לב שמח ייטיב גהה; ורוח נכאה תיבש גרם׃
--משלי יז:כב
At one level, this is about the idea that "laughter is the best medicine". If you are happy, you will be healthier.
{:he}
><em>גהה</em>: רפואה, מלשון (הושע ה:יג) [וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם] וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר. והמקרא הזה נסמך לענין אבי הנבל והכסיל להודיע כי
טובה הרבה נעדרת מאבי הנבל, שהשמחה אשר היא ראש לרפואת האיברים
נעדרת ממנו כאשר אמר ולא ישטח אבי נבל.
--רבינו יונה, משלי יז:כב
>Origin
>
This phrase is one of the few that is derived from the Bible. In the book of Proverbs, Chapter 17, verse 22 which reads that “A merry heart doeth good like a medicine: but a broken spirit drieth the bones”. So laughter is the best medicine was coined from the first part of the verse as being merry is associated with being happy and lots of laughter.
--theidioms.com, [_Laughter Is the Best Medicine_](https://www.theidioms.com/laughter-is-the-best-medicine/)
But I would say that this is talking about our effect on others. *My* לב שמח leads to *your* ייטיב גהה. It is connected to the previous pasuk.
>/Meiri/ comments that the verse refers to doctors and teachers. When they are cheeful and optimistic, their patients and students feel confident that they will do well, and they will respond better to medical treatment and teachings.
On the other hand, if doctors and teachers appear to be pessimistic, their patients and students will respond in kind.
--Artscroll /Tehillim/, 17:22
>The concept [called the “Pygmalion effect”] gained prominence through a seminal 1968 study by psychologists Robert Rosenthal and Lenore Jacobson, detailed in their book _Pygmalion in the Classroom_. In their experiment, conducted in 1965 at a California elementary school, the researchers administered a bogus “Harvard Test of Inflected Acquisition” to 320 students and falsely informed teachers that 20% of the children (randomly selected) were identified as intellectual "bloomers" poised for significant academic growth that year. By the end of the school year, these randomly designated students showed greater gains in IQ scores compared to their peers, particularly in reasoning ability and among younger students, demonstrating that teachers' unconscious expectations translated into differential treatment, such as increased attention, encouragement, and opportunities, which in turn boosted student motivation and achievement...
>
The Golem effect is the inverse of the Pygmalion effect, representing a negative form of self-fulfilling prophecy in which low expectations imposed by authority figures, such as teachers or supervisors, result in decreased performance and poorer outcomes for the targeted individuals.
--Grokipedia, [_Pygmalion effect_](https://grokipedia.com/page/Pygmalion_effect), accessed 2026-06-03
Like all psychological studies, this replicates poorly and should be thought of as a משל: There was a king who told one of his sons that he was very smart, and told the other one that he had no potential. The first thrived and the second failed. As the pasuk says, לב שמח ייטיב גהה; ורוח נכאה תיבש גרם.
And therefore:
{:he}
>שמאי אומר:...והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.
--משנה אבות א:טו
{:he}
><em>והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות</em>: כיצד? מלמד שאם נתן אדם לחבירו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חבירו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם.
--אבות דרבי נתן יג:ד
It's interesting that it is Shammai who says this, since we know the story:
{:he}
> שוב מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת! דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד--זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור.
>
שוב מעשה בגוי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש, ושמע קול סופר שהיה אומר (שמות כח:ד): וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד. אמר: הללו למי? אמרו לו: לכהן גדול. אמר אותו גוי בעצמו: אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול. בא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתשימני כהן גדול. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות, לך למוד טכסיסי מלכות. הלך וקרא. כיון שהגיע (במדבר יח:ז) וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, אמר ליה: מקרא זה על מי נאמר? אמר לו: אפילו על דוד מלך ישראל. נשא אותו גר קל וחומר בעצמו: ומה ישראל שנקראו בנים למקום...כתיב עליהם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת—גר הקל שבא במקלו ובתרמילו, על אחת כמה וכמה.
--שבת לא,א
Shammai doesn't seem to be the kind of person who is מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.
Rav Israel Meir Lau explains that Shammai learned his lesson.
{:he}
>לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד, אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבתנו תחת כנפי השכינה.
--שבת לא,א
{:he}
>ניתן להסביר את עמדתו זו של שמאי...ייתכן שדברי שמאי אלה [”והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות“] נאמרו לאחר שנוכח כי אפשר לקרב את הנוכרים הללו, על אף גישתם השלילית. עובדה היא שהלל גייר אותם לבסוף. גם הלל לא התפשר ולא ויתר על קביעות ומעמד ההלכה, אך הוא הצליח להניא את הנוכרים מכוונתם הראשונה, תוך הליכה בדרכי נועם. כמו שאמרו אותם הגרים בעת שנזדמנו לימים באותה אכסנייה: ”קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם...“. לכן בעקבות כך אומר שמאי, כי יש לקבל את כל האדם בסבר פנים יפות, ללא יוצא מן הכלל, גם כאשר באים מתוך כוונה להתנגח (”מילי דחסידותא“ על יסוד ליקוטי שיחות של האדמו"ר מליובאויטש).
--הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, [_אבות לדור על מסכת אבות_](https://hidush.co.il/hidush.asp?id=18345)
----
Next Shlomo talks about bribery.
{:he}
>שחד מחק רשע יקח להטות ארחות משפט׃
--משלי יז:כג
{:he}
><em>מחיק</em>: נסתר...יקח השוחד.
--אבן עזרא, משלי יז:כג
It is unclear whether the רשע here is the one giving the bribe (taking from his own חֵק to give it) or the one taking the bribe (from the חֵק of the giver). But either way, it is in secret, and we already know that this is bad.
{:he}
>לא תטה משפט לא תכיר פנים; ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃
--דברים טז:יט
{:he}
><em>שחד מחק רשע יקח</em>: התורה הזהירה
על השופט שלא יקח שחד. ועתה בא להודיע כי נותן השוחד גם הוא רשע
כי הוא יודע כי השחד סבה לעוות הדין ולהטות ארחות משפט.
--רבינו יונה, משלי יז:כג
But how does this fit in with our theme?
Rashi has a completely different take. Bribery isn't always wrong.
{:he}
><b>כב</b> וידבר ה׳ אל משה לאמר׃ <b>כג</b> דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל; אמור להם׃
>
<b>כד</b> יברכך ה׳ וישמרך׃
>
<b>כה</b> יאר ה׳ פניו אליך ויחנך׃
>
<b>כו</b> ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום׃
>
<b>כז</b> ושמו את שמי על בני ישראל; ואני אברכם׃
--במדבר פרק ו
ישא פניו has a specific meaning in the Torah.
{:he}
>לא תעשו עול במשפט *לא תשא פני דל* ולא תהדר פני גדול; בצדק תשפט עמיתך׃
--ויקרא יט:טו
{:he}
>כי ה׳ אלקיכם הוא אלקי האלהים ואדנ־י האדנים; הא־ל הגדל הגבר והנורא *אשר לא ישא פנים* ולא יקח שחד׃
--דברים י:יז
{:he}
>דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, כתוב בתורתך אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד, והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב: יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ?! אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה (דברים ח:י) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ, והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה.
--ברכות כ,ב
ה׳ says to the מלאכי השרת: you're right. Even I, כביכול, am corruptible if the bribe is high enough. And bentching on a כזית is a powerful bribe. Why, of all the מצוות out there, would that be enough to cause ה׳ to be "bribed" and favor our case?
{:he}
>יסוד מדת המשפט בעולם איננה נקמה חלילה, כ"א הדרך להדריך אל השלימות שהיא התכלית הנשגבה. ומה בצע בויתור על הדין, הלא אותו החסרון שהדין משלים את הכלל או את הפרט, הוא ישאר בויתור העונש. א"כ אין זה טובה כ"א רעה וחלילה להמטיב העליון ית' מעשות זאת, ע"כ נשיאת פנים נמנעת בכל דין, שהרי ישאר העול שהוא חסרון כולל גם פרטי...וע"כ אפילו יהיה האדם כליל חמודות, לא יוכלו כל מעלותיו להכריע אפי' לותר משגה קל.
>
...אמנם לפעמים תוכל מדה כללית טובה להקל הרבה מאד את מדת המשפט, מפני שמי שקנה [ה]מדה בו בנפשו יבא אל השלימות גם אם ירגיש שיש כאן עליו חסד עליון יותר מהראוי לו. והוא מי שהקנה לנפשו מדת *הכרת טובה* באמת...איש אשר הכיר לאמתתה מדת הכרת טובה אל השי"ת ומתנהג על פיה במעשיו, כאשר ירגיש בנפשו שלא כחטאיו גמל ד' עליו, לא תביאהו הנהגה זו לבל יקפיד עוד להדריך עצמו בדרך הטובה, כ"א עוד יוסיף אומץ בדרך הישרה, באשר נוספה סבה חדשה והכרת טובת האדון ית'. ע"כ לאיש כזה יקל הרבה מדת המשפט, וכך היא המדה הראויה התכליתית.
>
ע"כ באמרם איך ישא פנים לישראל...אמר שכך יאתה להם בהיותם מחזיקים ומוטבעים במדת הכרת טובה לשמו ית', עד שאפילו למה שלא הצרכתים לברך, לא יוכלו לעבור על רגשת נפשם, ויברכו גם על כזית ועל כביצה. להם נשיאת הפנים, והקלת העונש, והרבות שפע החסד יותר ממדת המעשים...
>
ע"כ בהיות האדם אוכל לשבע ולא ידע מחסור, אין בו כ"א הרגשה טבעית אחת, בהיותו ישר, רק הודאה ושבח על אשר עשה ד' עמו טוב וישביעהו. אמנם בהיותו מוצא כדי ספקו בצמצום גדול, והוא עודנו רעב, ועכ"ז יודה לד' חסדו על מעט המושג, ותכבה הרגשת התלונה מפני עוצם ההרגשה הטובה של הכרת טובה, איש כזה ראוי להתנהג עמו בשפע חסד ורב טוב יותר ממדתו, ומשתי הרוחות המתנגדות הבאות, עי"ז יברר את הטובה. ע"כ ראויים ישראל להיות נושא ד' פניו להם, בהיותם מברכים גם על כזית ועל כביצה, אף כי עוד לא מצאה ידם לשבע די שבעם.
--עין איה על ברכות ג:לח
Rashi here says that is what this pasuk means. The רשע can pull a "bribe" מֵחֵק, from their heart, to sway ה׳'s justice.
{:he}
><em>שוחד מחק רשע יקח</em>: הקב"ה מקבל דברי הכנעה ופיוס מחק הרשעים, כלומר בסתר בינו לבינם, ”להטות ארחות משפט“--להפוך דינו מרעה לטובה.
--רש"י, משלי יז:כג
And again, I want to interpret ספר משלי as a book of מוסר. Shlomo isn't teaching us how to do תשובה, he is teaching us how to interact with other human beings. But
“bribing” human beings is similar. You can, and should, bribe others by being unreasonably nice to them. המקבל את חבירו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם.
>Practice random kindness and senseless acts of beauty.
--[Anne Herbert](https://quoteinvestigator.com/2017/11/22/kindness/)
We saw this pasuk in <//Microaggressions>:
{:he}
>אבן חן השחד בעיני בעליו; אל כל אשר יפנה ישכיל׃
--משלי יז:ח
And we interpreted the שחד that was an אבן חן
as a positive thing, אל כל אשר יפנה ישכיל. “Bribing” others by being unreasonably nice works out for everyone.
But our pasuk describes the שחד as the tool of the רשע.
I would propose that here, מחק should not be read like Rashi, as "from the heart", but like the other מפרשים, as "in secret", with hidden motivations.
If your random kindness is not really random, but is להטות ארחות משפט, then you truly are a רשע.
>A con man is essentially a salesman—a remarkably good one—who excels at making people feel special and understood. A con man validates the victim's desire to believe he has an edge on other people.
>
It requires avid study of psychology and body language. It's an amazing paradox—a con man has incredible emotional insight, but without the burden of compassion. He must take an intense interest in other people, complete strangers, and work to understand them, yet remain detached and uninvested. That the plan is to cheat these people and ultimately confirm many of their fears cannot be of concern...
>
"Now you can prey on their emotions and do evil—because con men are evil, undeniably so," Lovell says. He smirks, admitting pride in past cons.
--Allison Schrager, [_How to Cheat at Everything_](https://web.archive.org/web/20171027152637/https://www.1843magazine.com/story/how-to-cheat-at-everything), archived from [The Economist magazine](https://www.economist.com/1843/2008/08/16/how-to-cheat-at-everything)
----
Shlomo continues:
{:he}
>את פני מבין חכמה; ועיני כסיל בקצה ארץ׃
--משלי יז:כד
{:he}
><em>את פני מבין חכמה</em>: הנה המבין ימצא את פניו חכמה, כי כל מה שירגיש אותו מהדברים הנמצאים ימצא חכמה נפלאה כשיחקור למה שהוא על מה שהוא עליו. ואולם הכסיל כשיבקש החכמה הנה עיניו בקצה הארץ לחשבו כי שם לבד תמצא לו ולזאת הסבה יתעצל בבקשתה.
--רלב"ג, משלי יז:כד
We discussed this in <//Good Information from a Man Who’s Made Mistakes>. The fool is one who feels that wisdom is far away, inaccessible.
{:he}
><b>יא</b> כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא׃
<b>יב</b> לא בשמים הוא; לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃
<b>יג</b> ולא מעבר לים הוא; לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃
<b>יד</b> כי קרוב אליך הדבר מאד; בפיך ובלבבך לעשתו׃
--דברים פרק ל
We know the interpretation of לא בשמים הוא: we do not look to heaven or to prophecy for halacha.
{:he}
>אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע: שאל! א״ל לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא.
--תמורה טז,א
But then what does ולא מעבר לים הוא mean? I think it means exactly this: את פני מבין, חכמה.
--detail from SMBC, [_Best Life Advice_](https://www.smbc-comics.com/comic/best-life-advice)
You need to respect your Local Orthodox Rabbi.
>Roshei yeshivah need to send their students to local rabbis as
appropriate. Of course, I am not suggesting that the yeshivah is not a
place for teaching practical halakhah by answering questions. However,
there are questions, and there are questions. When a student wants to
know whether his torn zizit have been invalidated, that is certainly an
appropriate question for a rosh yeshivah. But when he wants to know
whether he should attend his cousin’s intermarriage, it is entirely
appropriate for a rosh yeshivah to send a student to his local rabbi (and
maybe even call the rabbi directly as well).
--Rabbi Gil Student, [_The Decline and Fall of Local Rabbinic Authority_](http://download.yutorah.org/2012/1053/777842.pdf)
But even more than that, the true מבין knows the
value of respecting everyone and thus learning from everyone. It is part of הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.
----
And then Shlomo comes back to where we started.
{:he}
>כעס לאביו בן כסיל; וממר ליולדתו׃
--משלי יז:כה
Alhatorah translates this as:
>--Mishlei 17:25
A foolish son brings grief to his father, and bitterness to her who bore him.
Artscroll adds the note: The word כעס, usually translated as "anger", sometimes denotes anguish, as in I Samuel 1:16: <span lang=he>אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל] כִּי מֵרֹב שִׂיחִי **וְכַעְסִי** דִּבַּרְתִּי עַד־הֵנָּה]</span>...
But you could translate ממר not as "bitterness" but as "rebellion".
{:he}
> <em>וממר ליולדתו</em>: ומורד נגד אמו.
--פירוש הגר״א, משלי יז:כה
{:he}
>כי יהיה לאיש בן סורר *ומורה* איננו שמע בקול אביו ובקול אמו; ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃
--דברים כא:יח
And read this pasuk the way we read pasuk כא: an angry father *makes* his son a fool, and *causes* him to rebel. And that, metaphorically applies to all of us as we interact with others. Not having סבר פנים יפות drives people away and keeps them from learning the חכמה you have to offer. Shammai learned that, and discovered that laughter really is the best medicine.