Kavanot: Microaggressions

{:style=color:red}
🚧🏗️  Page Still Under Construction

{:he .lines}
>ז לא נאוה לנבל שפת יתר; אף כי לנדיב שפת שקר׃
ח אבן חן השחד בעיני בעליו; אל כל אשר יפנה ישכיל׃
ט מכסה פשע מבקש אהבה; ושנה בדבר מפריד אלוף׃
--משלי פרק יז

{:he}
>איש תהפכות  ישלח מדון;    ונרגן  מפריד אלוף׃
--משלי טז:כח

{:.TODO}
We had translated (in <//Wrong Way: Do Not Enter>) the phrase נרגן מפריד אלוף as "one who always complains alienates their friend", with אלוף as "companion", rather than "leader".

{:he}
>העזבת  אלוף נעוריה;    ואת ברית אלקיה שכחה׃
--משלי ב:יז

{:he}
>ואתה אנוש כערכי; אלופי ומידעי׃
--תהילים נה:יד

{:.TODO}
And that is the message of this section of משלי: be the מכסה פשע. Don't get offended at little things. Being the שנה בדבר, perseverating on every perceived slight, alienates everyone and is bad for your own mental health.

>*Microaggressions* are small actions or word choices that seem on their face to have no malicious intent but that are thought of as a kind of violence nonetheless. For example, by some campus guidelines, it is a microaggression to ask an Asian American or Latino American “Where were you born?,” because this implies that he or she is not a real American....
>
Some recent campus actions border on the surreal. In April, at Brandeis University, the Asian American student association sought to raise awareness of microaggressions against Asians through an installation on the steps of an academic hall. The installation gave examples of microaggressions such as “Aren’t you supposed to be good at math?” and “I’m colorblind! I don’t see race.” But a backlash arose among other Asian American students, who felt that the display itself was a microaggression. The association removed the installation, and its president wrote an e-mail to the entire student body apologizing to anyone who was “triggered or hurt by the content of the microaggressions.”
--Jonathan Haidt and Greg Lukianoff, [_The Coddling of the American Mind_](https://www.stern.nyu.edu/experience-stern/faculty-research/haidt-coddling-american-mind)

>And then there was the query that ran in Parents magazine a few years back: “Your child's old enough to stay home briefly, and often does. But is it okay to leave her and her playmate home while you dash to the dry cleaner?” Absolutely not, the magazine averred: “Take the kids with you, or save your errand for another time.” After all, “you want to make sure that no one's feelings get too hurt if there's a squabble”...
--Lenore Skenazy and Jonathan Haidt, [_The Fragile Generation_](https://reason.com/2017/10/26/the-fragile-generation/)

>Nassim Taleb invented the word “antifragile” and used it in his book by the same name to describe a small but very important class of systems that gain from shocks, challenges, and disorder. Bones and the banking system are two examples; both get weaker--and more prone to catastrophic failure--if they go for a long time without any stressors and then face a major challenge. The immune system is an even better example: it requires exposure to certain kinds of germs and potential allergens in childhood in order to develop to its full capacity. Parents who treat their children as if they are fragile (for example, by keeping them away from dirt and potential allergens, such as peanuts) are depriving their children’s immature immune systems of the learning experiences those systems need to develop their maximum protective capacity.
>
Children’s social and emotional abilities are as antifragile as their immune systems. If we overprotect kids and keep them “safe” from unpleasant social situations and negative emotions, we deprive them of the challenges and opportunities for skill-building they need to grow strong. Such children are likely to suffer more when exposed later to other unpleasant but ordinary life events, such as teasing and social exclusion...
>
There’s a powerful piece of folk wisdom: prepare the child for the road, not the road for the child. As soon as you grasp the concept of antifragility, you understand why that folk saying is true.
--Jonathan Haidt and Pamela Paresky, [_By Mollycoddling Our Children, We're Fuelling Mental Illness in Teenagers_](https://www.theguardian.com/commentisfree/2019/jan/10/by-mollycoddling-our-children-were-fuelling-mental-illness-in-teenagers)

{:he}
>מכסה פשע מבקש אהבה:
האיש אשר יבקש לקנות אהובים ורעים יכסה פשעי. 
חברו ויעביר על מדותיו ואז ירבו אוהביו ורעיו.
>
ושונה בדבר: קפדן אשר
יקפיד גם על דברי חברו אם לא שקל הדבר לרצונו ולכבודו
וישנה בדבר
ההוא ויאמר כזה וכזה דברת להאשימו על הדבר ולהלין עליו, ”מפריד ממנו
אלוף“ וכל שכן שלא ימצא אוהבים בהמצא בו המדה הזאת.
--רבינו יונה, משלי יז:ט

{:.TODO}
learn to deal with unpleasant situations and unpleasant people. אבן חן השחד  בעיני בעליו in this case is a *positive* thing, אל כל אשר יפנה ישכיל. "Bribing" others by being unreasonably nice works out for everyone.

{:.TODO}
Bribery is inappropriate in a court of law but in real life it's called "positive reinforcement". If you can do that,  אל כל אשר יפנה ישכיל.

{:he .lines}
>שמאי אומר:...
אמור מעט ועשה הרבה.
והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.
--משנה אבות א:טו

{:.TODO}
Part of that סבר פנים יפות is not responding to minor slights; keep your mouth shut. אמור מעט. The other part is עשה הרבה. Do things for other people. That's why Shlomo starts with contrasting the  נדיב, the generous person, with the נבל--often translated as a boor, an uncultured person, but here means a miser.

{:he}
>ב ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים; ויהי בגזז את צאנו בכרמל׃ ג ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל; והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבי׃...ח שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו; תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד׃...י ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי; היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו׃ יא ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי; ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה׃...כג ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור; ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ׃...כה אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל *כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו*; ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת׃
--שמואל א פרק כה

{:.TODO}
and read
לא נאוה לנבל שפת יתר; אף כי לנדיב שפת שקר
as  “talking a lot doesn't help the stingy person, any more than lying about being generous”; it's overpromising and underdelivering. TODO: make that make sense. Bring in Avraham and Ephron.

{:he}
> כתיב (בראשית יח:ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, וכתיב (בראשית יח:ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. אמר רבי אלעזר: מכאן שצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. רשעים אומרים הרבה, ואפילו מעט אינם עושים. מנלן? מעפרון. מעיקרא כתיב (בראשית כג:טו): אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף [בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא], ולבסוף כתיב (בראשית כג:טז): וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאׇזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר
--בבא מציעא פז,א

{:he}
>והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות: כיצד? מלמד שאם נתן אדם לחבירו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חבירו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם.
--אבות דרבי נתן יג:ד

Yaakov, on his deathbed, blesses his son Yehudah:

{:he .lines}
>ח יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך; ישתחוו לך בני אביך׃...
יב חכלילי עינים מיין; ולבן שנים מחלב׃ 
--בראשית פרק מט

What does that last line mean?

>Red eyed from wine, and white toothed from milk.
--Artscroll Chumash, Genesis 49:12

And that is taken (as is the policy of the Artscroll Chumash) from Rashi:

{:he}
>חכלילי: לשון אדם, כתרגומו. וכן (משלי כג:כט) לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, שכן דרך שותי יין עיניהם מאדימין.
--רש״י, בראשית מט:יב

But while "red-eyed from wine" does illustrate how fruitful Yehudah's land will be, it doesn't seem like much of a blessing.

>his eyes shall be red with wine: This rendering is absurd. According to it, Judah's eyes are red from excessive drinking and Jacob's blessing is that Judah should be a drunkard!
--Hertz Chumash, Genesis XLIX:12

חז״ל intentionally bowlderized their translation (see מגילה ט,א) to smooth over any difficulties, so it's often worth seeing how they translated difficult psukim.

{:el}
>Χαροποὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἀπὸ οἴνου καὶ λευκοὶ οἱ ὀδόντες αὐτοῦ ἢ γάλα.
>
His eyes shall be more cheering than wine, and his teeth whiter than milk.
--[Septuagint, Genesis 49:12](http://ericlevy.com/lxx/?Book=Gen&Chapter=49&Translation=Brenton)

><dl>
<dt>χαροπό</dt>
<dd>cheerful</dd>
</dl>
<footer class=source>Google Translate, <a href=https://translate.google.com/?sl=el&tl=en&text=%CF%87%CE%B1%CF%81%CE%BF%CF%80%CF%8C%09&op=translate>χαροπό</a></footer>

The key part of this translation is that מיין and מחלב do not mean "from wine and milk" but "more than wine and milk", so "teeth whiter than milk" is a nice blessing. "Eyes redder than wine" would still be a problem, so it is understood as meaning "shining" or "sparkling", hence "cheerful" to himself, and "cheering" to others. And that is actually how חז״ל saw this entire pasuk:

{:he}
>אמר רבי יוחנן: טוב המלבין שינים לחבירו [ביאור שטיינזלץ: בחיוך] יותר ממשקהו חלב, שנאמר ”ולבן שנים מחלב“ אל תקרי לְבֶן שינים אלא לִבּוּן שינים.
--כתובות קיא,ב

Now *that's* a ברכה. Despite the responsibilities of  לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו, he will always have a smile. And that smile will extend to his eyes.

>A Duchenne smile is the one that reaches your eyes, making the corners wrinkle up with crow’s feet. It’s the smile most of us recognize as the most authentic expression of happiness.
>
...This kind of smile influences how other people see you: Duchenne smiles make you seem trustworthy and generous, which may make people respond positively to you in a variety of settings.
>
Smiling with your eyes and your mouth can lift your mood, calm you down, and help you forge connections with other people.
--[_Smiling with Your Eyes: What Exactly Is a Duchenne Smile?_](https://www.healthline.com/health/duchenne-smile)

The ambiguity of the Greek: do we translate חכלילי as "cheerful" or "cheering"? is intentional. Yehudah will be happy and he will make others happy, by showing them his smile, the whites of his teeth and the sparkle in his eyes. And it will be "more than wine": wine makes people happy, but it's false. Yehudah will be the real thing.

Yehudah's ברכה is that he can smile with his whole countenance. That is a true נדיב who does not have שפת שקר.

----

{:he .lines}
>י תֵּחַת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃
יא אך מרי יבקש רע; ומלאך אכזרי ישלח בו׃
יב פגוש דב שכול באיש; ואל כסיל באולתו׃
--משלי פרק יז

{:he}
>תחת: גערת המוכיח היא מטלת אימה בלב המבין יותר ממה שיחרד הכסיל אם יוכה מאה מכות.
--מצודת דוד, משלי יז:י

{:.TODO}
Same message as פגוש דב שכול באיש;    ואל כסיל  באולתו. But underlying this is the truth that all of us are מבין and כסיל at the same time, and people respond to the way we treat them. Treat someone as a כסיל, with הכות, and you will fail. Treat someone as a מבין, with גערה, and they may surprise you.

----

{:he .lines}
>יג משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃
יד פוטר מים ראשית מדון; ולפני התגלע הריב נטוש׃
--משלי פרק יז

{:style=color:red}
🚧🏗️  Page Still Under Construction