{:style=color:red}
🚧🏗️ Page Still Under Construction
{:he}
><em>משלי שלמה</em>: לפי שעד כה דבר בשבח התורה וכאלו היא תאמר אמריה ועתה חזר לדבר דבריו כאשר ייסר איש את בנו לכן נאמר שוב משלי שלמה כאלו הוא ספר אחר.
--מצודת דוד, משלי י:א
{:he}
>**קובץ משלים על ההתנהגות הטובה והרעה**
>
לאחר החטיבה שעסקה בחכמה ואגב כך גם בכסילות, מגיע קובץ גדול של מאות אמרות קצרות, שאינן קשורות בהכרח זו לזו ואינן סדורות לפי מהלך או מבנה מסוים. מבנה הפתגמים אחיד--רובם ככולם כשמונה מלים מורכבות בשתי צלעות, כאשר בחלקו הראשון של העניין בדרך כלל הצלעות מביעות דבר והפכו, כגון הפתגם הפותח (משלי י:א): בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב--וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ, ובחלק השני הצלעות נרדפות, כגון (משלי טז-לב): טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר--וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אף על פי שאפשר למצוא הבדלים בין משלי שלמה בתוכנם וברמתם, בעיקרם הם הדרכות מעשיות ועצות לחיים, ללכת בדרך הישר, להימנע מדרכים עקלקלות – שסופן נפילה, לבצע עבודה בזמן וכיוצא בהן. רוב הדברים, לפי מובנם הפשוט, אינם עולים לגבהים פילוסופיים, אינם יורדים לתהומות ואינם מפליגים למרחקים, אלא מביאים עצות ודברי מוסר של אדם חכם ביחס למציאות הממשית בעולם הזה. באופן כללי אלו הן הדרכות להליכה בדרך הממוצעת: לנהוג במתינות ובהגינות, לפעול בחכמה ולנסות לשמור על מסגרת חיים שיש בה צדקה וחסד. אין פה דרישות יוצאות מן הכלל לשום כיוון. המסר הבולט הוא שאדם צריך להיטיב ככל יכולתו ולהימנע מרע, וסופו שיהיו לו חיים טובים. אף שהעצות אינן בהכרח מרתקות, הן יכולות להביא ברכה לחייהם של משנניהן ושל המקשיבים להן. בחשבון הגדול הרשע אכן נכשל, והקמצן מאבד את רכושו, אלא שלא תמיד יש סבלנות לחכות עד שהדברים יתגלו בפועל.
--[ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, מבוא לקטע משלי י: א-כב:טז](https://www.sefaria.org/Steinsaltz_Introductions_to_Tanakh%2C_Proverbs%2C_Section_Preface.10?lang=bi&with=Proverbs&lang2=he)
{:he}
>משלי שלמה;<br/>
בן חכם ישמח אב; ובן כסיל תוגת אמו׃
--משלי י:א
{:he}
>--מלבי"ם, משלי י:א
(א) <em>בן חכם</em>: שאסף חקי החכמה אל נפשו ומתנהג בהם,
<em>ישמח אב</em>, שזה סימן שאביו הורהו דרך החכמה והמוסר.
>
ו<em>בן כסיל</em>: שהוא הנלוז מדרך החכמה מפני תאותו שזה גדר הכסיל, הוא סבת
<em>תוגת אמו</em>, שהאם תקרב אותו ביותר עד שלכן ייחס תמיד הטוב אל אביו והרע אל אמו, כי האב הוא המורה מוסר והאם תגעגע אחר בנה ולא תניח אל האב ליסרו בשבט.
{:.TODO}
sounds like the first book of Mishlei: parent lecturing child. but theme is now not חכם-כסיל but צדיק-רשע.
{:he}
><b>ב</b> לא יועילו אוצרות רשע; וצדקה תציל ממות׃<br/>
<b>ג</b> לא ירעיב ה׳ נפש צדיק; והות רשעים יהדף׃<br/>
<b>ד</b> ראש עשה כף רמיה; ויד חרוצים תעשיר׃<br/>
<b>ה</b> אגר בקיץ בן משכיל; נרדם בקציר בן מביש׃<br/>
<b>ו</b> ברכות לראש צדיק; ופי רשעים יכסה חמס׃<br/>
<b>ז</b> זכר צדיק לברכה; ושם רשעים ירקב׃
--משלי פרק י
{:he .lines}
><b>טו</b> את הכל ראיתי בימי הבלי; יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃
<b>טז</b> אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר; למה תשומם׃
<b>יז</b> אל תרשע הרבה ואל תהי סכל; למה תמות בלא עתך׃
<b>יח</b> טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך; כי ירא אלקים יצא את כלם׃
<b>יט</b> החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃
<b>כ</b> כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃
--קוהלת פרק ז
{:he .lines}
> <b>ב</b> ויענני ה׳ ויאמר כתב חזון ובאר על הלחות למען ירוץ קורא בו׃
<b>ג</b> כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב; אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר׃
<b>ד</b> הנה עפלה לא ישרה נפשו בו; וצדיק באמונתו יחיה׃
--חבקוק פרק ב
{:.TODO}
two sets of advice: work hard and you won't starve, be a צדיק and you won't starve. understand the purpose of wealth
{:he}
><b>ט</b> ויאמר עשו *יש לי רב*; אחי יהי לך אשר לך׃ <b>י</b> ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי; כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלקים ותרצני׃ <b>יא</b> קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלקים וכי *יש לי כל*; ויפצר בו ויקח׃
--בראשית פרק לג
{:he}
>נער הייתי גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב; וזרעו מבקש לחם׃
--תהילים לז:כה
{:he}
><b>א</b> לדוד: אל תתחר במרעים; אל תקנא בעשי עולה׃<br/>
<b>ב</b> כי כחציר מהרה ימלו; וכירק דשא יבולון׃<br/>
<b>ג</b> בטח בה׳ ועשה טוב; שכן ארץ ורעה אמונה׃<br/>
<b>ד</b> והתענג על ה׳; ויתן לך משאלת לבך׃<br/>
...<b>טז</b> טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃<br/>
...<b>כה</b> נער הייתי גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב; וזרעו מבקש לחם׃<br/>
...<b>לב</b> צופה רשע לצדיק; ומבקש להמיתו׃<br/>
<b>לג</b> ה׳ לא יעזבנו בידו; ולא ירשיענו בהשפטו׃<br/>
<b>לד</b> קוה אל ה׳ ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ; בהכרת רשעים תראה׃<br/>
<b>לה</b> ראיתי רשע עריץ; ומתערה כאזרח רענן׃<br/>
<b>לו</b> ויעבר והנה איננו; ואבקשהו ולא נמצא׃<br/>
<b>לז</b> שמר תם וראה ישר: כי אחרית לאיש שלום׃
--תהילים פרק לז
>The most difficult pasuk is the one we say in bentching, נער הייתי גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב; וזרעו מבקש לחם. This is more than a statement that the צדיק will ultimately be rewarded; how can David claim that he has never seen a צדיק whose children were beggars? That is clearly not true in our own experience. Hirsch and the <em>Etz Yosef</em> (Enoch Zundel ben Yoseph, 19th century commentator on מדרש תנחומא, ויצא, ג) both translate וזרעו מבקש לחם as "[even] when his children are begging." The צדיק does not feel himself abandoned when he has to depend on others; he is aware that ה׳ provides but does so in various ways. Just as he gives graciously, he accepts graciously.
{:he}
><em>זכר צדיק</em>: יש הבדל בין שם ובין זכר, השם הוא השם העצמי, והזכר מורה מה שמזכירים אותו ע"י מעשיו אשר עשה, הצדיק גם זכרו עומד לברכה כי יזכירו מעשיו בכל דור ויברכוהו, והרשעים גם שמם ירקב, שלא לבד שאין זוכרים מעשיהם גם שמם ועצמותם ירקב מעצמו ויכלה כי אין להם השארה נפשיית או מינית.
--מלבי"ם, משלי י:ז
{:he}
>תני: שלשה שמות נקראו לאדם הזה: אחד שקראו לו אביו ואמו, ואחד שקראו לו אחרים, ואחד שקרוי לו בספר תולדות ברייתו.
--קהלת רבה (וילנא) פרשה ז
>David Brooks, in an editorial titled “The Moral Bucket List,” developed the concept that there are “two sets of virtues, the résumé virtues and the eulogy virtues. The résumé virtues are the skills you bring to the marketplace. The eulogy virtues are the ones that are talked about at your funeral.”
>
Both types of virtues are important and worth pursuing and honing, but only eulogy virtues have any lasting value and legacy. Developing résumé virtues is fairly straightforward. You read more books, you practice, you develop skills & you get more education. But the development of eulogy virtues is not as clear-cut. It involves a lifetime of making good decisions and prioritizing things of lasting value.
--Ty Bennett, [_Resume Virtues vs. Eulogy Virtues_](https://tybennett.com/resume-virtues-vs-eulogy-virtues/), cited in Shaya Katz, [_Mishlei 10:1-5_](https://www.sefaria.org/sheets/260901?lang=he)
{:he}
>חכם לב יקח מצות; ואויל שפתים ילבט׃
--משלי י:ח
<b>ט</b> הולך בתם ילך בטח; ומעקש דרכיו יודע׃<br/>
<b>י</b> קרץ עין יתן עצבת; ואויל שפתים ילבט׃
--משלי פרק י
{:he}
><b>יא</b> מקור חיים פי צדיק; ופי רשעים יכסה חמס׃<br/>
<b>יב</b> שנאה תערר מדנים; ועל כל פשעים תכסה אהבה׃<br/>
<b>יג</b> בשפתי נבון תמצא חכמה; ושבט לגו חסר לב׃<br/>
<b>יד</b> חכמים יצפנו דעת; ופי אויל מחתה קרבה׃<br/>
<b>טו</b> הון עשיר קרית עזו; מחתת דלים רישם׃<br/>
<b>טז</b> פעלת צדיק לחיים; תבואת רשע לחטאת׃
--משלי פרק י
{:style=color:red}
🚧🏗️ Page Still Under Construction