Kavanot: Better to Remain Silent

{:style=color:red}
🚧🏗️  Page Still Under Construction

{:he}
>גם ענוש לצדיק לא טוב     להכות נדיבים על ישר׃
--משלי יז:כו

{:he}
>אמר הנה יש דבר שהוא לפי הנראה בלתי טוב וישר בהנהגה, והוא מה שה' מעניש לצדיק, ומה שמכה את הנדיבים, שמזה יולד התלונה של צדיק ורע לו, שמה שמעניש הצדיק הוא לא טוב, ומה שמכה נדיבים הוא על יושר, ר"ל הוא עול בהיושר?
--מלבי״ם, משלי יז:כו

{:.TODO}
צדיק ורע לא, theodicy, is a huge question, and משלי's perspective is that it doesn't happen. ה׳ only punishes those who deserve it.

{:he}
>גם ענוש לצדיק לא טוב: לא אמר הקדוש ברוך הוא למחות שם ישראל מעל הארץ, כי לא טוב בעיניו לענוש כלם.
--רש״י, משלי יז:כו

{:.TODO}
But that doesn't fit with the way we are reading משלי

{:he}
>ואימת רתח? אמר אביי: בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא...
>
ההוא מינא דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי. יומא חד שקל תרנגולא, ואוקמיה בין כרעיה דערסא, ועיין ביה, סבר: כי מטא ההיא שעתא, אלטייה. כי מטא ההיא שעתא, ניים. אמר: שמע מינה, לאו אורח Yahoo! Mailארעא למעבד הכי.(תהלים קמה:ט) וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו כתיב.
>
וכתיב: גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב.
--ברכות ז,א

{:he}
>גם ענוש לצדיק לא טוב:
הצדיק תפלתו נשמעת כאשר כתיב (משלי טו:כט) וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע, והנה בידו לברך ולענוש. על כן אמר כי לא טוב לצדיק לענוש לאשר
יחטא לו כי מן הראוי לצדיק למחול ולהעביר על מדותיו.
>
להכות וגו׳: דרך .
הנדיבים למשול בעם ובידם להכות ולהנקם מאשר יחטא להם. על כן אמר
כי לא טוב אשר יכו הנדיבים וינקמו מן החוטא להם...אף גם זאת לא טוב לנדיבים
להכות ולהנקם אפילו על הישר...
--רבינו יונה, משלי יז:כו

{:.TODO}
part of being a צדיק is letting go, being מוותר. And similarly להכות is לא טוב for the נדיבים על ישר, those who are generous with their righteousness. Easy to be kind to nice people.

----

{:he .lines}
>כז חושך אמריו יודע דעת; יקר רוח איש תבונה׃
כח גם אויל מחריש חכם יחשב; אטם שפתיו נבון׃
--משלי פרק יז

{:.TODO}
contrast with

{:he .lines}
>יט ברב דברים לא יחדל פשע; וחושך שפתיו משכיל׃
כ כסף נבחר לשון צדיק; לב רשעים כמעט׃
כא שפתי צדיק ירעו רבים; ואוילים בחסר לב ימותו׃
--משלי פרק י

{:.TODO}
which is about silence as a tool of the צדיק. Talked about this in <//Silence is Golden>

{:he}
>שמאי אומר:...אמור מעט ועשה הרבה.
--משנה אבות א טו

{:.TODO}
this is about wisdom and silence

>It is better to remain silent at the risk of being thought a fool, than to talk and remove all doubt of it.
--[Maurice Switzer](https://quoteinvestigator.com/2010/05/17/remain-silent/), often attributed to Mark Twain

{:he}
>רבי עקיבא אומר:...סייג לחכמה, שתיקה.
--משנה אבות ג:יג
>All that is thought should not be said, all that is said should not be written, all that is written should not be published, and all that is published should not be read.
--The Kotzker Rebbe, [_Gems of Wisdom of the Kotzker Rebbe_](https://aish.com/gems-of-wisdom-of-the-kotzker-rebbe/)

{:.TODO}
סייג means a tool to protect or encourage

{:he .lines}
>רבי עקיבא אומר:
שחוק וקלות ראש, מרגילין לערוה.
מסרת, סיג לתורה.
מעשרות, סיג לעשר.
נדרים, סיג לפרישות.
סיג לחכמה, שתיקה.
--משנה אבות ג:יג

{:.TODO}
שחוק וקלות ראש encourages ערוה (it's a kind of anti-סיג). The מסרת protects and preserves the תורה, and חז״ל tells us that giving מעשרות protects our עשר.

{:he}
>עשר תעשר את כל תבואת זרעך; היצא השדה שנה שנה׃
--דברים יד:כב

{:he}
>עשר תעשר: עשר בשביל שתתעשר.
--שבת קיט,א

{:he}
>ואיש את קדשיו לו יהיו: מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן, לו יהיו המעשרות--סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהיתה למודה לעשות.
--רש"י, במדבר ה:י

{:.TODO}
and נדרים protect פרישות. A נדר isn't a good thing, but if we feel that we need to hold back from some indulgence, making a formal vow can bolster our willpower. But how does שתיקה *protect* חכמה. And the wording: סיג לחכמה, שתיקה is different from מסרת, סיג לתורה. The latter says that tradition is a fence for Torah, but there may be other ways of preserving it. סיג לחכמה, שתיקה sounds like "silence is *the* fence for wisdom.

{:he}
>סיג לחכמה שתיקה: ולא אמר שתיקה סיג לחכמה, דשאני הא לפי שאין שום סיג לחכמה כי אם השתיקה בלבד, להכי תני סיג קדם.
--תוספות יום טוב, משנה אבות ג:יג

Bartenura says (based on our text) that silence protects a reputation for wisdom:

{:he}
>סיג לחכמה שתיקה: במה אנן קימין? אי בשתיקה מדברי תורה, הרי כבר כתיב (יהושע א:ח) [לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ] וְהָגִיתָ בּוֹ [יוֹמָם וָלַיְלָה]; אי בשתיקה מרכילות ולשון הרע וקללה, דאוריתא נינהו! הא אינו מדבר אלא בשתיקה מדברי הרשות שבין אדם לחברו, שיש לו לאדם למעט הדבור בהם כל מה שאפשר. ועליהם אמר שלמה: גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב
--ברטנורא, משנה אבות ג:יג

{:he}
>ידידי הרב מהו' זעליג חר"פ נ"י מחאדזעשען עוררני לומר דה"פ: משום דכל חכמה שאדם לומד, אם רצה לעשות לה סיג שלא יאבדה כל כך מהר, לא יחטוף מהר מעניין לעניין...וכמשחז"ל (עירובין נד,ב) [אם] עושה אדם תורתו חבילות חבילות, מתמעט [ואם לאו, (משלי יג:יא) קֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה]...אבל צריך להמתין מעט בין עניין לעניין, להתישב יפה על מה שלמד, למען ישתרש העניין במחשבותיו היטב, ויך שרשיו כלבנון. וכן אמרו חז"ל (בריש תורת כהנים) שההפסקות היו משמשות ליתן רווח למשה להתבונן יפה בין פרשה לפרשה ובין עניין לעניין.
--תפארת ישראל, יכין, משנה אבות ג:יג

>We might think that the best way to act smart is by speaking and debating, and the best way to prove our smarts is to tell others what we know.
>
But the truth is that the wisest people are the ones who listen fully when others are talking, and refrain from offering an opinion when they're lacking information.
--NCSY Education, [_The Way to Preserve Wisdom is Through Silence_](https://staff.ncsy.org/education/material/pnkZDx2rBR/the-way-to-preserve-wisdom-is-through-silence/)

{:.TODO}
connected to last time: (אבות ד:א)‎  איזהו חכם? הלומד מכל אדם

{:.TODO}
and so אויל מחריש  חכם יחשב isn't really about fooling other people; they will be thought wise because they *are* becoming wise by being quiet.

----

{:he}
>לתאוה  יבקש נפרד;    בכל תושיה  יתגלע׃
--משלי יח:א

>Meaning of verse uncertain.
--footnote from JPS 2023

{:he}
>מכסה פשע  מבקש אהבה;    ושנה בדבר  מפריד אלוף׃
--משלי יז:ט

{:he}
>פוטר מים  ראשית מדון;    ולפני התגלע  הריב נטוש׃
--משלי יז:יד

{:he}
>לי עצה  ותושיה;    אני בינה  לי גבורה׃
--משלי ח:יד

{:he}
>תושיה: התורה נקראת תושיה מלשון יש, כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כשאר הדברים שבעולם.
--מצודת ציון, משלי ב:ז

{:.TODO}
the one who is antisocial is only concerned about their self interest and so (because איזהו חכם? הלומד מכל אדם) they cannot become wise; by pushing away people they are pushing away עצה  ותושיה.

----

{:he .lines}
>ב לא יחפץ כסיל בתבונה; כי אם בהתגלות לבו׃
ג בבוא רשע בא גם בוז; ועם קלון חרפה׃
ד מים עמקים דברי פי איש; נחל נבע מקור חכמה׃
--משלי פרק יח

{:.TODO}
back to the silence of the wise; words have meaning. Not the כסיל who just babbles or the רשע  who tries to hurt.

>“Still waters run deep” is an English proverb meaning that a person who speaks little or appears calm and reserved often possesses significant depth of thought, emotion, or intellect beneath their quiet exterior.
>
The proverb traces its roots to ancient Latin, where it appears as {:la}/altissima quaeque flumina minimo sono labi/ (“the deepest rivers flow with the least sound”) in the 1st-century AD work Historiae Alexandri Magni by Quintus Curtius Rufus, who attributes the saying to Bactrian origins during the era of Alexander the Great.
--Grokipedia, [_“Still waters run deep”_](https://grokipedia.com/page/Still_waters_run_deep), accessed 2026-06-10

{:he}
>
והוי 
צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממהו על כל המעשים, הוא ההיפוך ממ״ש
למעלה דהיינו והוי צנוע, הוא היפוך ממ״ש לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל [בִּתְבוּנָה] כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ אבל
הוא יהיה צנוע. וארך רוח היפוך ממ״ש וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה שמחרף תיכף, אבל הוא ארך רוח. ומוחל על עלבונו הוא היפך ממ״ש בָּא גַם בּוּז, אבל הוא לא די שאינו מבזה, אלא שהוא מוחל על
עלבונו. ונגד מ״ש בְּכׇל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע קלונו ברבים, אבל הוא מגדלתו ומרוממתו על כל
המעשים.
--פירוש הגר״א, משלי יח:ד

{:.TODO}
another facet

{:he}
>האיש אשר הוא נובע מקור חכמה
כנחל, דברי פיו כמים עמוקים אשר לא יגיע האדם
לשתות מהם עד אשר יטרח וידלה אותם. כן לא יבין איש דברי החכם הנבון ולא יעמוד
על דעתו זולת בטורח ומערכי לב להבין בהם.
--פירוש רבינו יונה, משלי יח:ד

{:.lines}
>πάντα ῥεῖ
everything flows
--[Heraclitus](https://grokipedia.com/page/panta_rhei_doctrine), accessed 2026-06-10

{:he}
>המשלת התורה לזרימה המתמדת של המים...מזכירה את המשל של הרקליטוס: "אי אפשר לטבול באותו נהר פעמיים" והאמרה: הכל זורם
משום שהמים כל הזמן זורמים ואין אלה אותם המים בהם טבלת קודם. אפשר שזה מתקשר לאמרות חז"ל (על פי רש"י, דברים יא:יג): [בכל יום יהיו בעיניך חדשים]--אין לימוד תורה אחד דומה למשנהו. בכל לימוד מתגלים דברים חדשים. וכמאמר ר' יהושע לתלמידיו (חגיגה ג,א): ”אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש“.
--מחלקי המים, [_אין מים אלא תורה_](https://www.mayim.org.il/?parasha=%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%941#gsc.tab=0)

{:style=color:red}
🚧🏗️  Page Still Under Construction