בס״ד

Kavanot: פרשת שפטים תשפ״ב

Thoughts on Tanach and the Davening

This week’s parsha starts with the laws of judges:

יח שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה׳ אלקיך נתן לך לשבטיך; ושפטו את העם משפט צדק׃ יט לא תטה משפט לא תכיר פנים; ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃ כ צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה׳ אלקיך נתן לך׃

דברים פרק טז:יח

We’ve talked many times about the structure of ספר דברים, that the 10 commandments in פרשת ואתחנן is the outline for the long list of מצוות that follow. The first half of this parsha corresponds to the fifth, כבד את אביך ואת אמך. It deals with the authority figures of the nation: מלך,‎ שופט,‎ כהן and נביא.

But between the paragraphs about judges, there are three laws that we previously understood as metaphors:

טז:כא לא תטע לך אשרה כל עץ; אצל מזבח ה׳ אלקיך אשר תעשה לך׃

טז:כב ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה׳ אלקיך׃

יז:א לא תזבח לה׳ אלקיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע; כי תועבת ה׳ אלקיך הוא׃

Our prejudices and self-interest act as “bribes” that blind our judgment. The Torah is telling us to not be a מצבה—don’t be so self-important that you think you alone can judge; don’t be an אשרה—don’t try to overshadow others; and don’t be a בעל מום—don’t let your self-interest blind you.

Me, פרשת שופטים תשע״ז

And then, there is a recap of the prohibition against idolatry:

ב כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה׳ אלקיך נתן לך; איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני ה׳ אלקיך לעבר בריתו׃ ג וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם; ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי׃

דברים פרק יז

Why here? Why not put this with the laws corresponding to לא יהיה לך אלהים אחרים? The answer is in the rest of the paragraph:

ד והגד לך ושמעת; ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל׃…ז יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה; ובערת הרע מקרבך׃

דברים פרק יז

This paragraph isn’t addressed to the sinner; it is addressed to the judge. It emphasizes the need for דרשת היטב. A judge can’t simply go from הגד לך ושמעת to imposing punishment.

ודרשת וגו׳: מנלן דעבדינן ז׳ חקירות בעדים? דכתיב (דברים יג:טו) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וכתיב (דברים יז:ד) וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב, וכתיב (דברים יט:יח) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב (סנהדרין מ,א).

והנה אמת נכון: מלמד דעבדינן בדיקות בעדים (ספרי, דברים יג:טו).

תורה תמימה, דברים יג:טו

There is a poignant example from the life of שמעון בן שטח, one of the heads of the Sanhedrin:

שמעון בן שטח אומר: הוי מרבה לחקר את העדים.

משנה אבות א:ט

אמר להן רבי אליעזר: מעשה בשמעון בן שטח שתלה נשים באשקלון. אמרו לו שמונים נשים תלה ואין דנין שנים ביום אחד.

משנה סנהדרין ו:ד

שמעון בן שטח היו ידיו חמומות [קרבן העדה: ממהרים לעשות נקמה בעושה רשעה; והוא מלשון חימה]. אתר סיעת ליצנין אמרי: הבו עצה; ניסהוד על בריה וניקטליניה. אסהידו עלוי, ונגמר דינו ליהרג. מי נפק למיתקטלא אמרי ליה, מרי שיקרין אנן.

ירושלמי סנהדרין ו:ג

פראקטיק שולע איז די בעסטע שולע, אבער די פרייז איז זייער טייער.

Experience is the best school but the tuition is astronomical‏.

Yiddish Expression

אין חכם כבעל ניסיון. רבי שמעון, שחווה על בשרו מה גדול ניזקה של כל חֲרִיגָה מדיני הַרְּאָיוֹת הרגילים, ואיזו טרגדיה יכולה לגרום עדות שאין מדקדקין בה וחוקרים אחריה, ציווה לדורות שלא יכריע הדיין דינו עד שידרוש, ויחקור, וישאל היטב, ורק אז יוציא האמת לאור עולם.

אביעד הכהן, ודרשת וחקרת ושאלת היטב

But there is more to דרשת היטב than examining the witnesses and the evidence. A judge has to understand why the accused did the act:

מה שדייק…מציין אם עשה זאת בדעת ובזדון לא באונס או בטעות שאינו האיש ההוא שי״ל שכל ובינה ולב לדעת ועינים לראות.

מלבי״ם, דברים יז:ד

The halacha recognises that a person may sin, but may have had no way to know that what they did was wrong:

רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו: דוקא הכיר ולבסוף שכח. אבל תינוק שנשבה בין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים פטור.

שבת סח,ב

האנשים מאמעריקא אינם נפסלים ע״י חילול שבת שלהם, מפני שהם כתינוק שנשבה לבין הנכרים, וכו׳. עוד יש סניף להקל, דבזמננו לא מיקרי מחלל שבת בפרהסיא, כיון שרובן עושין כן, דבשלמא אם רוב ישראל זכאין, ומעטים מעיזים פניהם לעשות איסור זה, הרי הוא כופר בתורה ועושה תועבה ביד רמה ופורש עצמו מכלל ישראל, אבל כיון דבעוונותינו הרבים רובם פורצים הגדר, תקנתם קלקלתם, היחיד חושב שאין זה עבירה גדולה כל כך ואין צריך לעשות בצנעה…

הרב דוד צבי הופמן, שו״ת מלמד להועיל חלק א סימן כט

No one else says this, but I would propose that is what והנה אמת נכון הדבר means: אמת means the act truly happened; נכון means that the punishment being proposed is appropriate.

The Slonimer, Rabbi Sholom Noach Berezovsky, adds a different twist:

ב כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה׳ אלקיך נתן לך; איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני ה׳ אלקיך לעבר בריתו׃ ג וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם; ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי׃

דברים פרק יז

צ״ב אומרו אשר יעשה את הרע בעיני ה׳ אלקיך לעבור בריתו, ולא התחיל מיד אשר ילך ויעבוד אלהים אחרים, דמשמע מזה שעוד קודם שהלך לעבוד אלהים אחרים כבר עשה את הרע בעיני ה׳.

נתיבות שלום, פרשת שופטים, אשר יעשה הרע

He says that the Torah is telling us that serious sins don’t come out of nowhere:

וי״ל דהנה לכאורה איך יתכן שיהודי שהוא חלק אלוק ממעל יגיע לידי כך שילך ויעבוד אלהים אחרים. ואם בחטאים הנובעים מתאוות שהן בטבע האדם שייך קצת להבין איך יהודי נכשל בהם…אבל איך זה מגיע יהודי לעבוד עבודה זרה? וזה שהקדימה התורה כי ימצא בקרבך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני ה׳, מרומז לפגמים הידועים הנקראים רע בעיני ה׳…וע״ז נאמר לעבור בריתו. והיינו שמתוך כך הגיע לידי ”וילך ויעבוד אלהים אחרים“, מחמת שנכשל קודם בפגמי הרע בעיני ה׳.

נתיבות שלום, פרשת שופטים, אשר יעשה הרע

Part of what the שופטים in society need to do is a root cause analysis of why crime happens.

A root cause is defined as a factor that caused a nonconformance and should be permanently eliminated through process improvement. The root cause is the core issue—the highest-level cause—that sets in motion the entire cause-and-effect reaction that ultimately leads to the problem(s).

Root cause analysis (RCA) is defined as a collective term that describes a wide range of approaches, tools, and techniques used to uncover causes of problems.

American Society for Quality, What Is Root Cause Analysis (RCA)?

And that applies to each of us, on a smaller scale. אלול is the month that we try to engage in תשובה, in judging ourselves before יום הדין. But we really aren’t bad people; we don’t have that much to improve. None of us are at the level of ויעבד אלהים אחרים.

OSHA defines a near miss as an incident in which no property was damaged and no personal injury was sustained, but where, given a slight shift in time or position, damage or injury easily could have occurred.

Keith Howard, ‘Everybody gets to go home in one piece’

עוד יש לבאר אומרו ”ובערת הרע מקרבך“ ולא ”עושה הרע מקרבך“…וכדאיתא בתורת אבות (פר׳ תצא) על פסוק זה, שרמז בזה שיטהר מדותיו וינקה עצמו מכל עניני הרע שבו, שבזה מקיים בנפשו ובערת הרע מקרבך ממש. יתכן שיהודי מתייגע ונלחם כל ימיו במעשי הרע ושב תדיר בתשובה על עבירות בפועל, ואילו ”ובערת הרע מקרבך“ עדיין לא קיים…דהנה איתא בספה״ק פרי הארץ (פר׳ תשא) שלא יסמוך אדם הרוצה לדעת אם הוא דבוק ומקושר בהשי״ת במה שלא עבר עבירה מימיו, שמסתמא כל כחותיו קשורים בו ית׳, שאין ראיה לדבר כי אולי לא היו לו את התנאים לעבור עבירה בפועל, אם מפני הבושה ואם מחמת איזה סיבה שהיא, אבל עצם הרע עדיין נמצא בקרבו, ואם לא עקר את השורש של הרע הרי מה בכך שלא עבר עבירה…וזהו שאחז״ל (יומא כט,א) הרהורי עבירה קשים מעבירה, כי הם החיות והנשמה של העבירה. וע״פ דבריו מבואר היטב אומרו ”ובערת הרע מקרבך“ ולא ”ובערת עושה הרע“, דהיינו לעקור את הרע שבקרבו.

נתיבות שלום, פרשת שופטים, אשר יעשה הרע

תשובה is a state of mind, of determining what our aims and goals really are, and aligning them with what they should be.