משרשי המצוה...לשמוע דברי התורה שהיא כל עיקרנו והודנו ותפארתנו, ויבואו מתוך כך לספר בגודל שבחה והוד ערכה ויכניסו הכל בלבם חשקה, ועם החשק בה ילמדו לדעת את השם ויזכו לטובה וישמח ה' במעשיו, וכענין שכתוב בפירוש בזאת המצוה ולמען ילמדו ויראו את ה׳.
Rav Samet asks, why is this מצווה here?
{:he}
>מדוע מצווה משה מצווה זו דווקא כאן, בדברי פרדתו מישראל? מדוע לא כלל אותה בין המצוות המפורטות בנאום המצוות הגדול, בפרקים י"ב-כ"ו?
>
התשובה עולה מתוך הפסוקים הללו עצמם: מצווה זו, לקרוא את התורה נגד כל ישראל מקץ שבע שנים...קשורה היא בספר התורה שכתב משה ושמסר זה עתה אל הכוהנים בני לוי ואל כל זקני ישראל (פסוק ט)...המצווה הלוא היא ”תקרא את התורה הזאת...“--התורה שנמסרה זה עתה לכוהנים ולזקנים. השלמת כתיבתה של התורה לא יכלה להיעשות אלא ביומו האחרון של משה, שהרי היה עליו לכלול בה את נאומיו הקודמים, ועל כן ניתנה באותו יום אף המצווה לקרוא את ”התורה הזאת“ מדי שבע שנים.
--הרב אלחנן סמט, [_הקהל_](https://www.hatanakh.com/articles/%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C)
But that isn't really enough. Moshe could have said "the Torah that I will write down for you", well before this. We already have a מצווה that refers to the completed Torah:
{:he}
>