{:style=color:red}
🚧🏗️ Page Still Under Construction
{:he}
>ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך העולם הנותן ליעף כח.
--ברכות השחר
{:he}
>יש נוהגין לברך ”הנותן ליעף כח“ ואין דבריהם נראים.
--שולחן ערוך, אורח חיים מו:ו
{:he}
>עוד ברכה אחת יש בסדורי אשכנז [ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך העולם] הנותן ליעף כח, ונתקנה על שאדם מפקיד נשמתו בערב ביד הקב"ה עייפה מעבודה קשה כל היום ומחזירה לו בבוקר שקטה ושלוה.
--טור, אורח חיים מ״ו
{:.TODO}
a little hard to understand because we have a ברכה thanking ה׳ for returning us to consciousness, ברוך אתה ה׳ המחזיר נשמות לפגרים מתים. I would propose a different understanding. Nonetheless, the מכבר can't understand why we say it.
{:he}
><em>עוד ברכה אחת יש בסידורי אשכנז ”הנותן ליעף כח“...</em>: אע"פ שיש סמך יפה לברך ברכה זו, מאחר שלא נזכרה בתלמוד, איני יודע איך היה רשות לשום אדם לתקנה. ומצאתי שכתב האגור שראה מקטרגים עליה מטעם זה, והרמב"ם וסמ"ג והרוקח לא הזכירוה, והכי נקטינן.
--בית יוסף, אורח חיים מו:ט
{:he}
>ואני תמה על דבריהם: מי הגיד להם שניתקנה ברכה זו אחר התלמוד? אני אומר דהקדמונים היו גורסין כך בגמרא.
--ב"ח, אורח חיים מו:יג
{:he}
>הגה: אך מנהג פשוט בבני אשכנזים לאומרה.
--שולחן ערוך, אורח חיים מו:ו
{:.TODO}
And now, everyone says it. The collective genius of כנסת ישראל has decided that this is a ברכה worth saying.
{:.TODO}
where does it come from? This is a parsha class, so it must be connected to the parsha.
{:he}
><b>כז</b> למה תאמר יעקב ותדבר ישראל; נסתרה דרכי מה׳ ומאלקי משפטי יעבור׃ <b>כח</b> הלוא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם ה׳ בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע; אין חקר לתבונתו׃ <b>כט</b> נתן ליעף כח; ולאין אונים עצמה ירבה׃ <b>ל</b> ויעפו נערים ויגעו; ובחורים כשול יכשלו׃ <b>לא</b> וקוי ה׳ יחליפו כח יעלו אבר כנשרים; ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃
--ישעיהו פרק מ
{:.TODO}
second half of (ישעיהו מ:א)‎ נחמו נחמו עמי. Reassuring the exiled Jews that even though they are exhausted, ה׳ will give them the strength to return.
{:.TODO}
יעף not עיף. Not tired from a lack of sleep; we thank ה׳ for restoring us from sleep with the ברכה of המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי.‎ יעף means exhausted, having used up all your resources.
{:he}
>ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ; והוא נרדם ויעף וימת׃
--שופטים ד:כא
{:he}
>ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה; ויעף העם מאד׃
--שמואל א יד:לא
{:.TODO}
נתן ליעף כח refers to having the strength to push forward when you have nothing left, when you've given it your all and need just a little more.
{:.oldstyle}
>"The lid on this jar is stuck," gasped Piglet.
>
"Yes, it ... is, isn't it Here, Pooh, you open it".
>
(Pop.)
>
"Thanks, Pooh," said Piglet
>
"Nothing, really," said Pooh.
>
"How did you get that lid off?" asked Tigger.
>
"It's easy," said Pooh. "You just twist on it like this, until you can't twist any harder. Then you take a deep breath and, as you let it out, *twist*. That's all."
--Benjamin Hoff, [_The Tao of Pooh_](https://www.simonandschuster.com/books/The-Tao-of-Pooh/Benjamin-Hoff/9781668259641), p.76
{:he}
>--מכתב מאליהו, כרך ג, עמל ועבודה: העמל מוסיף כוחות
איתא בזוה"ק, כי השי"ת נותן דוקא ליעף כח. וכן יווכח האדם שעל ידי
עמלו בתורה ובעבודת ה' הוא מתחזק...מטבע
אברי הגוף אנו יכולים ללמוד ולהקיש על דרך לחידוש הכוחות ברוחניות.
כשמרבים להשתמש באחד מאברי הגוף, במקום שיחלש על ידי זה, הנה
הוא הולך ומתחזק. מכל שכן הוא בעבודה הרוחנית. אדם טועה וחושב
שעל ידי ריבוי עמלו בתורה ובעבודת ה' יוחלש הן גופו והן שכלו. אולם
נהפוך הוא, שכן באמת מוצאים אנו שדוקא קבלת עול נוסף מוסיפה
לאדם כוחות חדשים; וכן העיף, כשיעמול במוחו בעינוי, ירגיש שנפתחים
לו שערים חדשים של סייעתא דשמיא, ומקבל אוצרות כח חדשים ורעננים.
>If you’ve ever worked with a personal trainer or followed a serious workout program, you’ve probably heard of “training to failure.” It’s that moment when you’ve pushed yourself to the point where your muscles physically couldn’t lift the weight one more time, no matter how much you wanted them to. It sounds intense, and it is.
-- Flex Fitness Center, [_Does Training to Failure Actually Lead to Better Muscle Gains?_](https://flexfitnesscenter.com/when-one-more-rep-builds-muscle-vs-burns-you-out/)
{:.TODO}
Nice, but why this parsha?
{:he}
>ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך; זרע אברהם אהבי׃
--ישעיהו מא:ח
{:he}
>ו־אֹהֲבִי איננו כמו אֲהוּבִי, כי אֲהוּבִי פּוּעָל
--אבן עזרא, ישעיהו מא:ח
{:he}
>עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכלם, להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום
--משנה אבות ה:ג
{:he}
><em>להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום</em>
להכי נסהו הקב"ה כל כך, כדי להודיע להכל, כמה גדולה היתה אהבתו לאלקיו, ושלא לחנם בחר בו הקב"ה מכל דורו
--יכין, אבות ה:ג
Rabbi Immanuel Bernstein, wrote a [book on Aggagah](https://feldheim.com/aggadah-sages-stories-secrets) that addresses this.
{:he}
>ה׳ צַדִּיק יִבְחָן; וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ׃
--תהלים יא:ה
{:he}
>אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה, כְּשֶׁפִּשְׁתָּנוֹ לוֹקֶה אֵינוֹ מַקִּישׁ עָלָיו בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי שֶׁהִיא פּוֹקַעַת, וּכְשֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפֶה הוּא מַקִּישׁ עָלָיו בְּיוֹתֵר. לָמָּה? שֶׁהִיא מִשְׁתַּבַּחַת וְהוֹלֶכֶת. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים, לָמָּה שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד...וְאֶת מִי מְנַסֶּה? אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה׳ צַדִּיק יִבְחָן.
>
אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הַיּוֹצֵר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא בּוֹדֵק אֶת הַכִּבְשָׁן שֶׁלּוֹ אֵינוֹ בּוֹדֵק אֶת הַכֵּלִים הַמְרֹעָעִים. לָמָּה? שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְהָקִישׁ עָלָיו אַחַת עַד שֶׁהוּא שׁוֹבְרוֹ. וּמַה הוּא בּוֹדֵק? בְּקַנְקַנִים בְּרוּרִים, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא מַקִּישׁ עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים אֵינוֹ שׁוֹבְרוֹ. כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הָרְשָׁעִים אֶלָּא אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה׳ צַדִּיק יִבְחָן.
>
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה לוֹ שְׁתֵּי פָּרוֹת אַחַת כֹּחָהּ יָפֶה וְאַחַת כֹּחָהּ רָע, עַל מִי הוּא נוֹתֵן אֶת הָעֹל? לֹא עַל אוֹתָהּ שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה?! כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶלָּא הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה׳ צַדִּיק יִבְחָן.
--בראשית רבה נה:ב
>There are a lot of /meshalim/ here! What is each sage adding by providing a further example to illustrate the idea, when a single example alone would suffice?
--Rabbi Immanuel Bernstein, [_Aggadah: Sages, Stories & Secrets_](https://feldheim.com/aggadah-sages-stories-secrets), p. 45
He says that the midrash here is illustrating three approaches to נסיון:
{:he}
>ענין הנסיון הוא לדעתי בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה, יקרא ”נסיון“ מצד המנוסה. אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל להיות לו שכר מעשה טוב…דע כי (תהלים יא:ה) ה׳ צַדִּיק יִבְחָן, כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון…והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה.
--רמב״ן, בראשית כב:א
{:he}
>ענין הנסיון גם כן מסופק מאוד והוא הגדול שבמסופקי התורה...דע כי כל נסיון שבא בתורה אין כונתו וענינו אלא שידעו בני אדם מה שצריך להם לעשותו ומה שראוי להאמינו. וכאילו ענין הנסיון...הכונה שיהיה משל שילמדו ממנו וילכו אחריו.
--מורה נבוכים, ג:כד
{:he}
>עוד יש בחינה...והוא שינסה הוא ית' את הצדיק בהביא עליו יסורין לנסותו שיקבלם באהבה בעד הדור ושיעור הענין כי הבחינה...תועלת הדור שיסבול ייסורין לכפר ולהגין עליהם כי חליים הוא נושא ומכאובם הוא סיבלם.
--אלשיך, בראשית כב:א
>A. The Ramban explains that the purpose of a test is to allow the person to express in reality what they are capable of potentially...
>
>B. The Rambam explains the idea of Hashem putting someone through a /nisayon/...in order for others to see what the /tzaddik/ is capable of and be inspired to emulate his ways. In this respect, the word נסיון is related to the word נס, a banner...
>
>C. A third explanation is that Hashem subjects the /tzaddik/ to unusually trying conditions in order to provide added merit for his generation...
--Rabbi Immanuel Bernstein, [_Aggadah: Sages, Stories & Secrets_](https://feldheim.com/aggadah-sages-stories-secrets), p. 46
The Netziv says something similar:
{:he}
>וענין שלשה משלים. ללמדנו שנסיון בא בשלש בחינות. פעם בא כמשל קדירה שלא בא הנקישה על הקדירה הטובה כדי שיושבח בזה. אלא כדי לדעת כמה חוזק הקדירה.
>
ופעם בא כמשל הפשתן דלא בא הניקוש כדי לדעת אלא כדי להשביחו.
>
ופעם בא כמשל החמור שלא בא כדי לדעת או כדי להשביח אלא באשר יש לבעליו רוב משא ומנסה את חמורו אולי ישא יותר וטוב לו. וכל מה שמוסיף החמור לישא מוסיף בעליו אח״כ במזונו.
>
כך פעם בא נסיון לדעת כח צדקת האדם. וזה נקרא בחינה. פעם בא כדי שיוסיף להצטדק. דאע״ג שבכח האדם מונח זו הפעולה מ״מ כל עוד לא בא מעשה לידו ולא הוציא מכח אל הפועל לא נשרש זה הכח אצלו ע״כ מביאו הקב״ה לידי נסיון. והוא מתחזק ומוציא מכח אל הפועל ומשריש זה הכח בקרבו. ופעם בא הנסיון לעון הדור. ומטילים על הצדיק משא יסורים ואח״כ מקבל שכרו משלם.
--נצי״ב, העמק דבר, בראשית כב:א
ה׳ is omniscient and knows what we are capable of. *We* don't. A נסיון tells us and those around us what our potential is, and allows us to grow toward that potential.
{:.TODO}
ברוך אתה ה׳...הנותן ליעף כח is our way of thanking ה׳ for making us זרע אברהם אהבי, capable of getting ever stronger even when we don't have any strength to give.
{:he}
><em>עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו</em>: כאן נאמר "אברהם אבינו" לעיל אמר "מנח ועד אברהם", ולא נאמר "אברהם אבינו". יראה בזה על פי מה שכתוב (משלי כ:ז) מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק; אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו, כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם, לבניו אחריו המה כטבע מוטבע ובקצת יגיעה יגיעו לזה.
--רוח החיים, אבות ה:ג
{:he}
>זית רענן יפה פרי תאר קרא ה׳ שמך; לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו׃
--ירמיהו יא:טז
{:he}
>אמר רבי יוחנן: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך, מה זית לא מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין.
--מנחות נג,ב
{:style=color:red}
🚧🏗️ Page Still Under Construction