This is a re-presentation of <//פרשת וישלח תשע״ט>. At the end of this week's parsha, we have the extended genealogy of Esav. {:he} >ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל׃ --בראשית לו:לא The Torah was written as בני ישראל were coming out of Egypt, so what does לפני מלך מלך mean? The first king, שאול, won't be coronated for another 300+ years. Most מפרשים explain that the "מלך" is Moshe, as the leader of the new nation. {:he} ><em>לפני מלך מלך</em>: לפני משה שהושיע את ישראל. --רשב״ם, בראשית לו:לא {:he} ><em>לפני מלך מלך</em>: קודם שימלוך משה עליהם במצות הא־ל יתברך. --ספורנו, בראשית לו:לא Ibn Ezra brings the academic answer and rejects it forcefully. {:he} ><em>ואלה המלכים</em>:...ויצחקי אמר בספרו, כי בימי יהושפט נכתבה זאת הפרשה, ופירש הדורות כרצונו. הכי קרא שמו יצחק, כל השומע יצחק לו...וחלילה חלילה שהדבר כמו שדבר על ימי יהושפט, וספרו ראוי להשרף... --אבן עזרא, בראשית לו:לא He brings the possibility that this was a prophecy, but it's an oddly specific prophecy (with all the names of the future kings of Edom) with no apparent תכלית. {:he} ><em>ואלה המלכים</em>: י״א כי בדרך נבואה נכתבה זאת הפרשה... > והאמת שפירוש לפני מלך מלך על משה מלך ישראל, וכן כתוב (דברים לג:ה) וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. --אבן עזרא, בראשית לו:לא But I think the best answer is given by Ramban. It's not "before the king (that we have now)"; it's "long before we will have a king; we're just wandering in the wilderness now, and one day we will have a real country, but the Edomites have had eight kings so far". {:he} ><em>לפני מלך מלך</em>: ימים רבים קדם, ואין טעם ”לפני מלך מלך“ שנמשכה מלכות אלה עד מלכות ישראל. --רמב"ן, בראשית לו:לא Moshe is talking to בני ישראל who have just come out of two centuries of exile and slavery, and are looking at their cousins the Edomites, who have been living in a settled nation-state for all that time. Yehoshua made the same point in a passage we quote in the Haggadah. {:he} ><b>ג</b> ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אתו בכל ארץ כנען; וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק׃ <b>ד</b> ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו; ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃ --יהושוע פרק כד >Esau's destiny developed rapidly...While Jacob's descendants were still languishing in slavery in Egypt...Edom had already blossomed out into a state with a whole row of royal dynasties. --Hirsch Chumash, Genesis XXVI:31 Moshe in fact emphasizes the fact that ה׳ gave Edom their own nation long ago. {:he} ><b>ב</b> ויאמר ה׳ אלי לאמר׃ <b>ג</b> רב לכם סב את ההר הזה; פנו לכם צפנה׃ <b>ד</b> ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר; וייראו מכם ונשמרתם מאד׃ <b>ה</b> אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל; *כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר*׃... > <b>יב</b> ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם; *כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו* אשר נתן ה׳ להם׃ --דברים פרק ב Moshe is pointing out the contrast: you will notice that your ancestor Yaakov didn't get the chance to form a nation. That's not an accident. Our parsha describes how Esav moved to the land of Seir, his father-in-law, and that is where he settled and founded the nation of Edom. {:he} ><b>ו</b> ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען; וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו׃ <b>ז</b> כי היה רכושם רב משבת יחדו; ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם׃ <b>ח</b> וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום׃ --בראשית פרק לו After Yitzchak dies, Yaakov and Esav live together peacefully for a while; Esav wanted to kill Yaakov not for stealing the ברכה, but for the stuff that the ברכה promised (בראשית כז:כח):‎ וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ. As long as Esav is rich, Esav is happy. Then it gets crowded, and Esav moves to Seir. But it seems out of character for Esav to cede the land to Yaakov, so the Midrash says there was a deeper meaning. {:he} ><em>וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו</em>: ר׳ אליעזר אמר מפני שטר חוב (בראשית טו:יג) כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ. > ר׳ יהושע בן לוי אמר: מפני הבושה. --בראשית רבה (וילנא) פרשת וישלח פרשה פב סימן יג Rashi expands: {:he} ><em>ולא יכלה ארץ מגוריהם</em>: להספיק מרעה לבהמות שלהם. > ומדרש אגדה: מפני יעקב אחיו, מפני שטר חוב של גזירת (בראשית טו:יג) כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, המוטל על זרעו של יצחק, אמר אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת, ולא בפרעון השטר. > ומפניו הבושה, שמכר בכורתו. --רש״י, בראשית לו:ז The brothers knew about the ancient prophecy of their grandfather's: {:he} >ויאמר לאברם ידע תדע כי גר  יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם; ארבע מאות שנה׃ --בראשית טו:יג And Esav decided he wanted none of that. No slavery, no oppression; if that meant no Land of Israel, then so be it. Moshe reminds Edom of this as well. {:he} ><b>טו</b> וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום; כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃ <b>טז</b> וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים; וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃ <b>יז</b> ונצעק אל ה׳ וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים; והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃ <b>יח</b> נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר; דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך׃ --במדבר פרק כ {:he} ><em>אחיך ישראל</em>: מה ראה להזכיר כאן אחוה? אלא אמר לו אחים אנחנו, בני אברהם, שנאמר לו כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, ועל שנינו היה אותו החוב לפרעו. > <em>אתה ידעת את כל התלאה</em>: לפיכך פרש אביכם מעל אבינו, שנאמר וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו—מפני השטר חוב המטל עליהם, והטילו על יעקב. --רש״י, במדבר כ:טו I would argue that הבושה שמכר בכורתו is not that he was embarrassed that he had sold the birthright for a mess of pottage. The בושה is that he rejected the birthright as an adult. What they did when they were 15-year-old kids was just foreshadowing. It indicated Esav's attitude to the mission of Abraham: {:he} >ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך; ויבז עשו את הבכרה׃ --בראשית כה:לד Here Esav demonstrates what ויבז עשו את הבכרה really means. He doesn't want the land, the future, the mission. The price is too high. He would rather be an ordinary nation, intermarrying with everyone around him, with ordinary politics and an ordinary destiny. And I think that is why this chapter is in the Torah. Moshe is leading a people who have not had an "ordinary" history; לפני מלך מלך לבני ישראל means "even now, as you are on the cusp of entering ארץ ישראל, you don't have a מלך or a ממלכה. But you want one:" {:he} >כי תבא אל הארץ אשר ה׳ אלקיך נתן לך וירשתה וישבתה בה; ואמרת אשימה עלי מלך *ככל הגוים אשר סביבתי*׃ --דברים יז:יד So Moshe is telling them: You want to know what מדינת ישראל looks like without the ברית אברהם? An ordinary country, with an ordinary history? Look at your twin brother, the nation of Edom. You go that route, you end up being just 43 sentences in someone else's book: {:he} ><b>א</b> ואלה תלדות עשו הוא אדום׃ > ... > <b>מג</b> אלוף מגדיאל אלוף עירם; אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום׃ --בראשית פרק לו You'll get a paragraph in an encylopedia. >Edom was an ancient Iron Age kingdom in the southern Levant, primarily occupying the region of modern-day southern Jordan southeast of the Dead Sea.</p> --Grokipedia, [_Edom_](https://grokipedia.com/page/Edom), accessed 2025-11-30 But to be בני ישראל is to have an eternal future, despite the price. {:he} >שנינו במשנה (נדרים לא,א): ”שאיני נהנה לזרע אברהם“, אסור בישראל ומותר בעובדי כוכבים. וכתב הרמב"ם (בפירוש המשניות שם), שזרע אברהם בתורה היינו זרע יעקב בלבד, לפי שנאמר: כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וגו׳, וזה לא נתקיים אלא בזרע יעקב בבלד. ולפי שהברית של (בראשית טו:יח) לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת תלויה ב־כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם...לכן מזכירים בהגדה שעשיו קיבל את הר שעיר לרשת אותו וישב שם בשלוה, ולא הלך לגלות, לכן אין לו זכות לרשת את הארץ, אבל יעקב ובניו שירדו מצרימה ונתקיים בהם כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, רק הם בכלל הבטחת לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. --משה יעקב וינגרטן, הסדר הערוך על ”ואתן לעשו את הר שעיר“ And our destiny is not to have a list of kings in an encyclopedia article, but to establish the rule of the true King: {:he} ><b>יח</b> והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום; ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה׳ דבר׃...<b>כא</b> ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו; והיתה לה׳ המלוכה׃ --עובדיה פרק א