בס״ד

Kavanot: Great Responsibility

Thoughts on Tanach and the Davening

<p>Last time we dealt with David accepting responsibility for the massacre at Nob and ה׳ making him decide his own punishment, and how he ended up almost losing his descendents:</p>

<blockquote lang=he><p><b>א</b> ועתליה אם אחזיהו  וראתה (ראתה) כי מת בנה; ותקם  ותאבד  את  כל זרע הממלכה׃ 
<b>ב</b> ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה  ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים (המומתים) אתו ואת מינקתו  בחדר המטות; ויסתרו אתו מפני עתליהו  ולא הומת׃ 
<b>ג</b> ויהי אתה בית ה׳  מתחבא שש שנים; ועתליה  מלכת על הארץ׃</p>
<footer class=source>מלכים ב פרק יא</footer></blockquote>

<p>We have a פרק תהילים‎ where David prays for them:</p>

<blockquote lang=he><p>על הדור הזה אמר דוד (תהלים יב) למנצח על השמינית שראה ברוח הקודש שבדור שמיני יהרג כל זרעו על ידי עתליהו שהרי משלמה עד כאן שמנה דורות והתפלל שישתייר זרעו לזכרון ואומר (שם) הושיעה ה׳ כי גמר חסיד וגומר ובמלכים (ב יא) אומר שע״י סם המות הרגתם שהרי כתיב שם ותגנוב אותו מתוך בני המלך הממותים וקרינן המומתים ויש אם למקרא ויש אם למסורת המומתים משמע שכבר מתו ואם למסורת הממותים שמתים והולכים ע״י יסורים ל׳ הוה ולא לאלתר וזהו מיתת כישוף וסם המות שלא מתים לאלתר הולכים ומדוכים בתחלואים ושוב מתים ודוגמא ממותי תחלואי רעב כי גם הם אינם מתים לאלתר.</p>
<footer class=source>רש״י,  דברי הימים ב כב:י, ד״ה ותקם ותדבר</footer></blockquote>

<hr/>
<h2>שמונה מי יודע</h2>

<blockquote lang=he><p><b>א</b>  למנצח על השמינית     מזמור לדוד׃<br/>
<b>ב</b>  הושיעה ה׳  כי גמר חסיד;    כי פסו אמונים  מבני אדם׃<br/>
<b>ג</b>  שוא  ידברו איש את רעהו;    שפת חלקות בלב ולב ידברו׃<br/>
<b>ד</b>  יכרת ה׳  כל שפתי חלקות     לשון  מדברת גדלות׃<br/>
<b>ה</b>  אשר אמרו  ללשננו נגביר שפתינו אתנו;    מי אדון לנו׃<br/>
<b>ו</b>  משד עניים     מאנקת אביוני;<br/>עתה אקום  יאמר ה׳;    אשית בישע  יפיח לו׃<br/>
<b>ז</b>  אמרות ה׳     אמרות טהרו;<br/>כסף צרוף  בעליל לארץ;    מזקק  שבעתים׃<br/>
<b>ח</b>  אתה ה׳ תשמרם;    תצרנו  מן הדור זו לעולם׃<br/>
<b>ט</b>  סביב  רשעים יתהלכון;    כרם זלות  לבני אדם׃</p>
<footer class=source>תהילים פרק יב</footer></blockquote>

<p>Rashi above connects the שמינית with the eight generations until the atrocity of עתליה. But I think the idea of a שמינית goes deeper than that. There are two תהילים‎ that are על השמינית: our פרק, and פרק ו,&#x200E; ה׳  אל באפך תוכיחני;    ואל בחמתך תיסרני. Note that we associate the latter with David's statement to Gad that we quoted before (שמואל ב כד:יד)&#x200E; ויאמר דוד אל גד  צר לי מאד; נפלה נא ביד ה׳ כי רבים רחמו. Both of these associations are with the incidents in which (either explicitly or in the eyes of חז״ל) David chooses the consequences of his actions. The number seven in תנ״ך symbolizes "everything in the world", as in the seven days of creation. Eight symbolizes the step beyond that--the active involvement of the human being in the world. That is one explanation of the ברית מילה on the eighth day. A psalm על השמינית is one that reflects man acting as the agent of הקב״ה, even to the point of deciding his own punishment.</p>

<p>Here David asks הושיעה ה׳, not הושיעני ה׳ the way we would expect from the rest of תהילים‎. The entire פרק is impersonal. David is not praying for himself but for others, since he includes himself in the פסו אמונים  מבני אדם.</p>

<hr/>
<h2>שפת חלקות</h2>

<blockquote lang=he><p> ויאמר דוד לאחימלך הכהן  המלך צוני דבר  ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך  ואשר צויתך; ואת הנערים יודעתי  אל מקום פלני אלמוני׃</p>
<footer class=source>שמואל א כא:א</footer></blockquote>

<p> Reading this פרק in the light of Rashi's interpretation makes it more wrenching; David is describing <em>himself</em> as the לשון  מדברת גדלות, the smooth-talking boastful one. His lies are what doomed אחטוב, his family and all of Nob, and it is his descendants that will have to endure the punishment of כסף צרוף  בעליל לארץ. And it ends on a kind of down note; the world is still כרם זלות--the base (זֻל) is considered like the exalted (רֻם). All that David can hope for is that ה׳ will guard the innocent.</p>