This is a re-presentation of <//פרשת ויקהל תשע״ט>. This week's parsha starts with an accounting of the materials used in the משכן, and the details of what they were used for: {:he} ><b>א</b> ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש; ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה ה׳ את משה׃... > <b>לג</b> ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃...<b>מא</b> את בגדי השרד לשרת בקדש; את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ --שמות פרק לט What are בגדי השרד? They are meant לשרת בקדש, but that doesn't tell us anything, and Onkelos doesn't help: {:he} >וּמִן תִּכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי עֲבָדוּ לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא לְשַׁמָּשָׁא בְקוּדְשָׁא; וַעֲבָדוּ יָת לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא דִּי לְאַהֲרֹן כְּמָא דִּי פַּקִּיד יְיָ יָת משֶׁה׃ --תרגום אונקלוס, שמות לט:א But identifying בגדי השרד as לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא, “useful cloths”, led to the modern meaning of שרד: {:he} >בכ״ד באדר ב׳ תרנ״א פרסם אליעזר בן יהודה בעיתונו ”האור“ רשימה שבה נדרש לחסרונם של תחליפים עבריים לשתי מילים שימושיות למדי: ”אופיסייל“, ו”אופיס“. > כך כתב בן יהודה: <blockquote>אחד המושגים אשר לא יצרנו לו עדיין שם בלשוננו הוא מה שיאמרו בלעז אופיסייל על כל דבר הנעשה או נאמר בשם הממשלה בשם איזה ועד וכו׳…</blockquote> > בהמשך כותב בן יהודה כי היו שהציעו תחת ”אופיסייל“ את הצירוף ”בדרך המלך“, וכי הוא עצמו משתמש לכך במילה ”רִשְׁמִי“, על פי רַסְמִי הערבית, אך שתי ההצעות אינן נושאות חן בעיניו. > החלופה שמציע בן יהודה עצמו היא ”שָׂרוֹד“...בסוף רשימתו, לאחר שהוא מסביר מדוע מתאים השימוש בשורש שֹר״ד למשמעות זו, מוסיף בן יהודה כמה שורות: <blockquote>ונוכל עוד לבנות מזה שם משׂרד, לאמור מקום השׂרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמילה האנגלית אוֹפיס, שהיא כמו בצרפתית ביוּרוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה”שרת“ לאיזה דבר, לאיזו חברה--וזכינו לשתי מילים נצרכות מאוד בלשוננו.</blockquote> --יואב שורק, <a href="https://musaf-shabbat.com/2011/02/25/%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%94%D7%9C/"><cite>מבגדי השרד לשער הדלק</cite></a> The term is first introduced when Betzalel is called to manage the construction: {:he} ><b>ב</b> ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃...<b>ו</b> ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה; ועשו את כל אשר צויתך׃...<b>י</b> ואת בגדי השרד; ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ --שמות פרק לא and again when the items in the משכן are summarized: {:he} ><b>יט</b> את בגדי השרד לשרת בקדש; את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ --שמות פרק לה But there are no instructions, no details. Every other item is specified down to the cubit, but the בגדי השרד have nothing. What are they? ---- The gemara notes that the root שרד in תנ״ך means "remnant" (not "אופיסייל"): {:he} >כה אמר ה׳ מצא חן במדבר עם שרידי חרב; הלוך להרגיעו ישראל׃ --ירמיהו לא:א And says that בגדי השרד is just another term for the בגדי כהונה: {:he} >ואמר רבי חמא בר חנינא: מאי דכתיב (שמות לה) ”את בגדי השרד לשרת בקודש“? אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט. --יומא עב,ב {:he} >שבזכותם היתה פליטה ושריד לישראל. --מדרש לקח טוב, שמות לא:י But that is clearly wrong. The text distinguishes the two: עשו בגדי שרד לשרת בקדש; ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן. And Rashi notes that: {:he} ><em>ואת בגדי השרד</em>: אומר אני--לפי פשוטו של מקרא--שאי אפשר לומר שבבגדי כהנה מדבר, לפי שנאמר אצלם ”ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן“, אלא אלו בגדי השרד הם בגדי התכלת והארגמן ותולעת שני האמורין בפרשת מסעות... --רש״י, שמות לא:י {:he} ><b>ה</b> ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך; וכסו בה את ארן העדת׃ <b>ו</b> ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו *בגד כליל תכלת* מלמעלה; ושמו בדיו׃ <b>ז</b> ועל שלחן הפנים יפרשו *בגד תכלת* ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך; ולחם התמיד עליו יהיה׃ <b>ח</b> ופרשו עליהם *בגד תולעת שני* וכסו אתו במכסה עור תחש; ושמו את בדיו׃ <b>ט</b> ולקחו *בגד תכלת* וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה; ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם׃...<b>יא</b> ועל מזבח הזהב יפרשו *בגד תכלת* וכסו אתו במכסה עור תחש; ושמו את בדיו׃ <b>יב</b> ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל *בגד תכלת* וכסו אותם במכסה עור תחש; ונתנו על המוט׃ <b>יג</b> ודשנו את המזבח; ופרשו עליו *בגד ארגמן*׃ --במדבר פרק ד {:he} >ונראין דברי, שנאמר ”ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש“, ולא הוזכר שש עמהם, ואם בבגדי כהונה מדבר, לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש. --רש״י, שמות לא:י And Rashi then proposes that שרד is cognate with the Aramaic סרד, which means "knit". Onkelos uses that word for the curtains and the mesh on the altar. {:he} >ואני אומר שהוא לשון ארמי, כתרגום של ”קלעים“ ותרגום של ”מכבר“, שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים; לצי"דץ בלעז. --רש״י, שמות לא:י Hence, Artscroll translates בגדי השרד as "the knit vestments". But the midrash (and many commentators) translate it literally as “remnants”: “cloths made out of the leftovers”: {:he} ><em>ואת בגדי השרד</em>: אלו שנשארו ממלאכת המשכן. --מדרש לקח טוב, שמות לא:י {:he} ><em>ואת בגדי השרד</em>: לשון (ירמיהו מד:יד) פָּלִיט וְשָׂרִיד; מה שנשאר ממלאכת יריעות המשכן ובגדי כהונה ומהפרכת והמסך עשו בגדים לכסות ארון העדות והשולחן והמנורה והמזבחות. --חזקוני, שמות לא:י The Gra makes the point that interpreting בגדי השרד as בגדי כהונה is דרש; Rashi is presenting us with the פשט. {:he} ><em>ואת בגדי שרד</em>: ודאי הוא כפירוש רש"י ז"ל והמפרשים. ומה שדרשו רז"ל בגמרא על בגדי כהונה...”מאי בגדי כו'“ לרמז על בגדי כהונה כדרך מדרשם. --אדרת אליהו, שמות לא:י ---- But then, we have to ask, “why”? What is the midrashic connection between בגדי כהונה and בגדי שרד? And we still have the problem of the lack of any instructions. And some more subtle problems: why are they first mentioned in the context of Betzalel and בלב כל חכם לב נתתי חכמה? And why, in our parsha, are they the only items to be made in the past perfect: עשו בגדי שרד? I think (based on הכתב והקבלה) that it was because ה׳ *didn't care how they were made*. There are no instructions; Betzalel could use his own intuition and aesthetic sense. And however they ended up being made, it would be fine. עשו בגדי שרד; they had made the remnant cloths. They just needed to be made. They needed to be made because all the donations had to be used. {:he} >והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה; והותר׃ --שמות לו:ז {:he} ><em>דים וגו' והותר</em>:...ואולי שישמיענו הכתוב חיבת בני ישראל בעיני המקום, כי לצד שהביאו ישראל יותר משיעור הצריך, חש ה' לכבוד כל איש שטרחו והביאו ונכנס כל המובא בית ה' במלאכת המשכן, וזה שיעור הכתוב והמלאכה אשר צוה ה' לעשות במשכן הספיקה להכנס בתוכה כל המלאכה שעשו בני ישראל הגם שהותר; פירוש שהיה יותר מהצריך הספיק המקבל לקבל יותר משיעורו על ידי נס. --אור החיים, שמות לו:ז {:he} ><em>בגדי השרד</em>:...שרד לשון יתרון כמו שנאמר עד בלי השאיר לו שריד...והיינו לפי שנאמר ”והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר“. ולא נאמר מה נעשה ביתרון הזה, לכן למען חזק לב המתנדבים פן יחושו לעצמן שיהיה הנותר מוטל בבזיון ככלי אין חפץ בו מיד כאשר נצטוו אל הרמת תרומת הקדש, להפיס דעתם לזרזם הובטח להם מאז מראשית כי גם מן היתרון יעשו בגדי קדש וגם אלה יעלו לרצון לשרת בקדש, וממילא יובן כי על כן לא הוזכר בצוואת עשיית הבגדים ענין בגדי שרד, ולאשר לא נודע מתחלה שירות בגדים אלה ומה יעשה בהם לזאת עשו מן היתרון הזה מעשה אורג יריעות ישרות מבלי שום תמונת לבוש... --הכתב והקבלה, שמות לא:י So what is the midrashic connection between בגדי כהונה and בגדי השרד? The בגדי כהונה serve as a source of כפרה; so too do these remnants. They meant that everyone participated and no one was rejected in building the משכן. When all of כלל ישראל work together for a common purpose, that brings גאולה. The בגדי השרד are called that, to quote the midrash, שבזכותם היתה פליטה ושריד לישראל.