<blockquote lang=he><p><b>כח</b> וירא שאול וידע כי ה׳ עם דוד; ומיכל בת שאול אהבתהו׃ <b>כט</b> ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד; ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃</p> <p><b>ל</b> ויצאו שרי פלשתים; ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃</p> <footer class=source>שמואל א פרק יח</footer></blockquote> <p>The נביא foreshadows the tragic end of the story: Saul will never make peace with David, even though the next paragraph leaves us hopeful about their relationship. We also see David's fame increased to the point that he was notorious among the פלישתים as well. רד״ק points out that the halacha is that a חתן is exempt from military service for the first year of marriage, so the פלישתים hoped that David would be indisposed, but for a מלחמת מצוה,‎ (משנה סוטה ח:ז)‎ הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה.</p> <hr/> <blockquote lang=he><p><b>א</b> וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד; ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד׃ <b>ב</b> ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך; ועתה השמר נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת׃ <b>ג</b> ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי; וראיתי מה והגדתי לך׃</p> <p><b>ד</b> וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו; ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד׃ <b>ה</b> וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש ה׳ תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח; ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃ <b>ו</b> וישמע שאול בקול יהונתן; וישבע שאול חי ה׳ אם יומת׃ <b>ז</b> ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה; ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום׃</p> <footer class=source>שמואל א פרק יט</footer></blockquote> <h3>Aposiopesis</h3> <p>An interesting note about Saul's oath: חי ה׳ אם יומת. Oaths in תנ״ך commonly employ <em>aposiopesis</em>, abruptly ending the sentence to leave the rest to the imagination ("Clean your room or else...!"), to the extent that the JPS translates אם as "will not [condition]" rather than "if [condition] ... [bad things happen]". But that weakens the force of the oath, and I think it is better translated as "if" with the consequence left unspoken.</p> <p>For example:</p> <blockquote lang=he><p><b>מח</b> ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום; על כן קרא שמו גלעד׃ <b>מט</b> והמצפה אשר אמר יצף ה׳ ביני ובינך: כי נסתר איש מרעהו׃ <b>נ</b> אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו; ראה אלהים עד ביני ובינך׃</p> <footer class=source>בראשית פרק לא</footer></blockquote> <blockquote><p>And Laban said to Jacob: This heap is a witness between you and me today, so he called it "Gilead" and "Mitzpah", since he said: G-d will watch between you and me when we are hidden from one another. <strong>If</strong> you afflict my daughters or take other wives besides by daughters<strong>...</strong> Look, G-d is a witness between us.</p></blockquote> <blockquote lang=he><p> <b>יד</b> ויאמר אלהם יוסף: הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃ <b>טו</b> בזאת תבחנו: חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃</p> <footer class=source>בראשית פרק מב</footer></blockquote> <p>Or the positive can be left to the imagination:</p> <blockquote lang=he><p> <b>לא</b> וישב משה אל ה׳ ויאמר: אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ <b>לב</b> ועתה אם תשא חטאתם; ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃</p> <footer class=source>שמות פרק לב</footer></blockquote> <p>ה׳ Himself uses this idiom:</p> <blockquote lang=he><p><b>י</b> ויחר אף ה׳ ביום ההוא; וישבע לאמר׃ <b>יא</b> אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב; כי לא מלאו אחרי׃ </p> <footer class=source>במדבר פרק לב</footer></blockquote> <hr/> <blockquote lang=he><p><b>ח</b> ותוסף המלחמה להיות; ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו׃ <b>ט</b> ותהי רוח ה׳ רעה אל שאול והוא בביתו ישב וחניתו בידו; ודוד מנגן ביד׃ <b>י</b> ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר; ודוד נס וימלט בלילה הוא׃</p> <p><b>יא</b> וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר; ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת׃ <b>יב</b> ותרד מיכל את דוד בעד החלון; וילך ויברח וימלט׃ <b>יג</b> ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו; ותכס בבגד׃</p> <p><b>יד</b> וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד; ותאמר חלה הוא</p> <p><b>טו</b> וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר: העלו אתו במטה אלי להמתו׃ <b>טז</b> ויבאו המלאכים והנה התרפים אל המטה; וכביר העזים מראשתיו׃</p> <footer class=source>שמואל א פרק יט</footer></blockquote> <h3>תרפים</h3> <p>What are these תרפים that מיכל had in the house, to be used in an emergency to save דוד? Every other use of the word in תנ״ך implies עבודה זרה or at least black magic:</p> <blockquote lang=he><p> <b>יט</b> ולבן הלך לגזז את צאנו; ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ ... <b>כו</b> ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי; ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ ... <b>ל</b> ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך; למה גנבת את אלהי׃</p> <footer class=source>בראשית פרק לא</footer></blockquote> <blockquote lang=he><p> <b>יג</b> ויעברו משם הר אפרים; ויבאו עד בית מיכה׃ <b>יד</b> ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה; ועתה דעו מה תעשו׃</p> <footer class=source>שופטים פרק יח</footer></blockquote> <blockquote lang=he><p><b>כב</b> ויאמר שמואל החפץ לה׳ בעלות וזבחים כשמע בקול ה׳; הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃ <b>כג</b> כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר; יען מאסת את דבר ה׳ וימאסך ממלך׃</p> <footer class=source>שמואל א פרק טו</footer></blockquote> <blockquote lang=he><p>כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד:</p> <footer class=source>יחזקאל כא:כו</footer></blockquote> <blockquote lang=he><p><b>א</b> שאלו מה׳ מטר בעת מלקוש ה׳ עשה חזיזים; ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃ <b>ב</b> כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון; על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה׃ </p> <footer class=source>זכריה פרק י</footer></blockquote> <p>The אבן עזרא and רמב״ן (on בראשית לא:יט) bring the interpretation that they are "כלי נחשת העשוי לדעת חלקי השעות", to be used for astrology, which makes them relatively benign but doesn't explain why מיכל used them specifically as a decoy.</p> <p>The <a href="http://www.nehora.com/products/Mikraot-Gedolot-%3A-Torah-%28small-size%29-----%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%252d%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%98%D7%9F.html">מקראות גדולות המאור</a> brings a horrific explanation from a manuscript of רש״י:</p> <blockquote lang=he><p>ומה הן התרפים, שוחטים אדם בכור וחותחין את ראשו, ומולחין אותו במלח ובשמים, וכותבים על ציץ זהב שם רוח הטומאה ומניחין אותו תחת לשונו, ונותנין בקיר ומדליקין לפניו ומשתחוים לו ומדבר עמהם...</p></blockquote> <p>But the most prevalent explanation, and the one that fits the pshat, is that of the Targum: צלמניא, images, statues. So too רש״י, רד״ק, and nicely summarized by מצודת ציון:</p> <blockquote lang=he><p>הם העשועים בצורת אדם, מהם לעבודה זרה, ומהם לצורת אדם ידוע, והנשים היו עושות על צורת בעליהן, להסתכל בתארו מרוב האהבה.</p></blockquote> <h3>Disclaimer: Not <i>Halacha L’Ma’aseh</i>. Please Contact Your Local Orthodox Rabbi</h3> <p>But having a statue of a human being, even if it not עבודה זרה, is problematic:</p> <blockquote lang=he><p><b>לט</b> שלא לעשות צורת אדם משום דבר, הן ממתכות הן מעץ ואבן וזלתם, ואפילו לנוי, שנאמר (שמות כ כ) לא תעשון אתי, ודרשו ז״ל (ר״ה כד ב) לא תעשון אותי, כלומר לא תעשון דמיון אותה צורה דהינו גוף אדם שכתבתי עליה בתורתי (בראשית א כו) נעשה אדם בצלמנו, והכונה בכתוב מצד השכל שנתן בו. ומה שאמר בצלמנו על חלק השכל שבאדם, מפני שהשכל כלו הוא בו ברוך הוא, אבל אין שום דמיון אחר בינו ברוך הוא ובין שום בריה (שקדם ענינו) מנבראיו חלילה. ולאו דלא תעשה לך פסל שלא נעשה שום צורה שתעבד. וזה הלאו מיחד לצורת אדם שלא נעשה אותו כלל אפילו לנוי, וזה להרחיק עבודה זרה.</p> <footer class=source>ספר החנוך</footer></blockquote> <p>But, the prohibition is against <em>making</em> the statue, not necessarily <em>owning</em> it:</p> <blockquote lang=he><p>צורות שעשו אותן גויים לנואי, מותרין בהנאה; וצורות שעשו אותן לעבודה זרה, אסורין.</p> <footer class=source>משנה תורה, הלכות עבודה זרה ז:ח</footer></blockquote> <p>The halachot are complex and the opinions numerous, with distinctions between two-dimensional and three-dimensional images and partial or disfigured vs. complete images. Here is an excerpt from a recent summary:</p> <blockquote><p>Dolls are more stringent than pictures of people because a doll is a protruding image while a picture is flat. Al pi din one is permitted to keep a doll in his house even though it closely resembles a person since there is no chashash one is worshipping the doll.(39) Additionally, since the dolls are commercially manufactured one does not have to worry that he will be suspected of making them himself (which would be an issur d'oraisa).(40) However, many people are stringent and deface dolls by breaking off the nose or ear,(41) or by making a cut in the dolls face.(42) One can deface the ear even if it can't be seen such as where the dolls hair covers the ear.(43)</p> <p><small>(39) Am Hatorah 3:5:pages 50-51, Vayivorech Dovid 1:99. Many times one has a doll hanging by his windshield. This should not be done (Shulchan Aruch Hamikutzar 4:145:footnote 34, V'ein Lumo Michshal 2:page 135:12). Some say the reason to have something hanging by your windshield is because the ayin hara should look at the thing hanging by the windshield and not the people in the car (ibid footnote 33). (40) Vayivorech Dovid 1:99. (41) Horav Yisroel Belsky Shlita, see Bais Lechem Yehuda Y.D. 141:10, Chasam Sofer 6:6, Teshuvos V'hanhugos 1:804 quoting the opinion of the Chazon Ish, Dinim V'hanhugos of the Chazzon Ish Y.D. 4:1, Divrei Chachumim Y.D. 5:46, Shevet Ha'Levi 7:134:1, Am Hatorah 3:7:page 95:3 quoting the opinion of Horav Moshe Feinstein zt"l, see ibid:5 where he says to remove the nose, Avodas Melech page 336:1 quoting the opinion of Horav Nissim Korelitz Shlita. Even if the hair is covering the ear one has to be pogem it (Am Hatorah 3:5:pages 54-55). Refer to Mesechtas Avoda Zara 43b, 53a. (42) Am Hatorah 3:5:page 53, Chai Ha'Levi 1:58. There is an uncertainty if one is allowed to break off a finger on the hand of the doll instead of the nose etc (Avodas Melech page 336:3). (43) Avodas Melech page 336:4 quoting the opinion of Horav Nissim Korelitz Shlita.</small></p> <footer class=source><a href="http://thehalacha.com/wp-content/uploads/Vol3Issue8.pdf"><cite>Halachically Speaking</cite>, 3:8</a></footer></blockquote> <p>So Michal could well have had a lovely statue of David (though if they were מחמיר, without ears) suitable for use in an emergency. <a href="/images/david-statue-big.jpg"><img class=illustration alt="Statue of David" src=/images/david-statue.jpg /></a></p>