<p>This week I'm going to raise more questions than answers. And hard questions, the kind that don't have good answers. How do we deal with it when the Torah goes against our inherent sense of morality, when it demands something that is clearly wrong? The "correct" answer is to acknowledge that our "inherent sense of morality" is based our imperfect understanding and on the influences of an outside society that even we would admit is not moral. We say that ה׳ knows best and His law is the "controlling legal authority". But that doesn't make the question easier. Alex Ozar had an <a href="http://torahmusings.com/2013/06/rabbi-david-hartman%E2%80%99s-theological-legacy/">essay on Hirhurim</a> about Rabbi David Hartman who passed away this year. Rabbi Hartman was a liberal but traditional philosopher who argued that to deny our ability to recognize right from wrong is to "deny our humanity". For example, he argued that Abraham's response to the command to sacrifice his son was irretrievably morally wrong. Abraham should never have sacrificed his own moral independence before G-d's will. Alex (and I) reject that view, but the issue still needs to be faced.</p>
<p>For instance, in this week's parasha:</p>
<blockquote lang=he><p><b>י</b> כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום׃
<b>יא</b> והיה אם שלום תענך ופתחה לך: והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך׃
<b>יב</b> ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה׃
<b>יג</b> ונתנה ה׳ אלהיך בידך; והכית את כל זכורה לפי חרב׃
<b>יד</b> רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך; ואכלת את שלל איביך אשר נתן ה׳ אלהיך לך׃
<b>טו</b> כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה׃
<b>טז</b> רק מערי העמים האלה אשר ה׳ אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה׃
<b>יז</b> כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך ה׳ אלקיך׃
<b>יח</b> למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם; וחטאתם לה׳ אלקיכם׃</p>
<footer class=source>דברים פרק כ</footer></blockquote>
<p>How can we slaughter men, women and children? First, what is the problem that is being addressed? Notice the problem is not that the Canaanites worship idols; לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם; וחטאתם לה׳ אלקיכם. The problem is that they will influence us to serve ה׳ in the same depraved way (ככל תועבתם) that they served idols. עבודה זרה is not directly the reason for the killing, it is just the reason (or the excuse) for the real reason.</p>
<blockquote lang=he><p><b>א</b> וידבר ה׳ אל משה לאמר׃
<b>ב</b> ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת; עם הארץ ירגמהו באבן׃
...
<b>י</b> ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃
...
<b>יג</b> ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם; מות יומתו דמיהם בם׃
...
<b>טו</b> ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת; ואת הבהמה תהרגו׃
...
<b>כג</b> ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם: כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃
<b>כד</b> ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש: אני ה׳ אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים׃
</p>
<footer class=source>ויקרא פרק כ</footer></blockquote>
<p>If the problem with Canaanite society is child sacrifice and immorality, then we can start to justify to ourselves the need to eliminate it. But why can't the Canaanites themselves denounce it and redeem themselves? Because that is certainly the way the text seems to read, that the Canaanite cities cannot make peace:</p>
<blockquote lang=he><p>במלחמת הרשות הכתוב מדבר, כמו שמפורש בענין (דברים כ:טו) כן תעשה לכל הערים הרחקת וגו׳</p>
<footer class=source>רש״י, דברים כ:י, ד״ה כי תקרב על עיר</footer></blockquote>
<p>But the Ramban argues that we need to allow the Canaanites the chance to make peace and accept our rules as well:</p>
<blockquote lang=he><p> במלחמת הרשות הכתוב מדבר, כמו שמפורש בענין (פסוק טו), כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאד, לשון רש״י.</p>
<p>כתב הרב זה מספרי (שופטים קצט) ששנו שם כלשון הזה, במלחמת הרשות הכתוב מדבר. והכונה לרבותינו בכתוב הזה, אינה אלא לומר שהפרשה בסופה תחלק בין שתי המלחמות, אבל קריאת השלום אפילו במלחמת מצוה היא, שחייבים לקרא לשלום אפילו לשבעה עממים... אבל הפרש שביניהם כאשר לא תשלים ועשתה מלחמה, שצוה הכתוב ברחוקות להכות את כל זכורה ולהחיות להם הנשים והטף בזכרים, ובערי העמים האלה צוה להחרים גם הנשים והטף.</p>
<p>וכך אמרו רבותינו במדרש אלה הדברים רבה (ה יג), והוא עוד בתנחומא ובגמרא ירושלמי (שביעית ו:א), אמר רבי שמואל ברבי נחמני יהושע בן נון קיים הפרשה הזו, מה עשה יהושע היה שולח פרוסדיטגמא בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כותב בה, מי שמבקש להשלים יבוא וישלים, ומי שמבקש לילך לו ילך לו, ומי שמבקש לעשות מלחמה יעשה מלחמה, הגרגשי פנה, הגבעונים שהשלימו עשה להם יהושע שלום, שלשים ואחד מלכים שבאו להלחם הפילם הקב״ה וכו׳...</p>
<p>ונראה שיש הפרש עוד בשאלת השלום, שבערים הרחוקות נשאל להם לשלום ושיהיו לנו למס ויעבדונו, אבל בערי (הערים) [העמים] האלה נשאל להם לשלום ומסים ועבדות על מנת שיקבלו עליהם שלא לעבוד ע״ז...</p>
<p>ואמרו בספרי (שופטים רב) הא אם עשו תשובה אינן נהרגים, בשבעת עממים הוא, והתשובה הוא שיקבלו עליהם שבע מצות שנצטוו בני נח לא שיתגיירו להיותם גרי צדק.</p>
<footer class=source>רמב״ן, שם</footer></blockquote>
<p>And that is the way the Rambam decides the <i lang=he>halacha</i>:</p>
<blockquote lang=he><p><b>א</b> אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו לשלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה: שנאמר (דברים כ:י) כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום׃ אם השלימו וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נוח עליהן אין הורגין מהן נשמה; והרי הן למס שנאמר (דברים כ:יא) יהיו לך למס ועבדוך׃</p>
<p>...</p>
<p><b>ה</b> [ד] ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קיבלו שבע מצוות עושין עימהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים ובוזזין כל ממונם וטפם; ואין הורגין אישה ולא קטן שנאמר (דברים כ:יד) והנשים והטף׃ זה טף של זכרים.</p>
<p><b>ו</b> במה דברים אמורים במלחמת הרשות שהיא עם שאר האומות. אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה, שנאמר (דברים כ:ט-טז) כן תעשה לכל הערים...רק מערי העמים...לא תחייה כל נשמה׃ וכן הוא אומר בעמלק (דברים כה:יט) תמחה את זכר עמלק׃</p>
<p><b>ז</b> ומניין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו? שנאמר (יהשוע יא:יט-כ) לא הייתה עיר אשר השלימה את ישראל בלתי החיווי יושבי גבעון׃ את הכול לקחו במלחמה׃ כי מאת ה׳ הייתה לחזק את ליבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם׃ מכלל ששלחו להם לשלום ולא קיבלו.</p>
<footer class=source>רמב״ם, משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פרק ו</footer></blockquote>
<p>Most people hold that Rashi and Ramban are arguing about this issue, and that Rashi himself would say that the seven nations of Canaan should not be given a chance to make peace (which implies giving up the child sacrifice thing). But that contradicts the story about Joshua, and also contradicts Rashi's own explanation later on:</p>
<blockquote lang=he><p>הא אם עשו תשובה והתגיירו, אתה רשאי לקבלם</p>
<footer class=source>רש״י, דברים כ:יח, ד״ה למען אשר לא ילמדו</footer></blockquote>
<p>And Mizrachi and Maharal, two commentators on Rashi's commentary, explain:</p>
<blockquote lang=he><p>פירוש שקבלו עליהם שבעת מצוות אז רשאים לקבלם, דאם לא כן פשיטא למה לא נקבל אותם דהיאך יעלה על הדעת שאם יתגיירו לגמרי שיהיו נהרגין</p>
<footer class=source>מזרחי, שם</footer></blockquote>
<blockquote lang=he><p>...אך כי יש להשיב תירוץ הרמב״ן שפיר, דכיון דשלחו אליהם לשלום ולא קבלו שוב אין לקבל אותם דהוי כמו שהתחילו עמהם במלחמה, ובודאי כאשר עיר אחת לא השלימה גורמת שלא תשלים עיר אחרת גם כן ועושה מלחמה, ואם עיר אחת משלמת גורמת שעיר אחרת גם כן תשלים, ולפיכךאחר שהתחילהעיור הסמוכה להם במלחמה נחשב שאותה שעדיין לא עשתה מלחמה גם כן התחלת מלחמה, ולפיכך לא יועיל אחר כך. </p>
<footer class=source>מהר״ל, גור אריה, דברים כ:י, ד״ה במלחמת הרשות הכתוב מדבר וכו׳</footer></blockquote>
<p>So Rashi would agree that the Canaanites were allowed to accept the 7 Noahide laws; he just argues about the timing. Was there one mass pamphlet-dropping episode or was each city approached individually as it was attacked. It eases our conscience to think that the only Canaanites who were killed were those who espoused an evil ideology.</p>
<p>But that doesn't end the pain. We're talking about killing not for an action, for actual child sacrifice, but merely for believing that is is justified. And what does it mean to kill the children who do not do teshuva? Can we justify collateral damage like that (this is not bombs but swords)?</p>
<p>As I said, I don't have answers, just questions. But our hashkafic questions do not take away our responsibility to obey ה׳ and the Torah.</p>