After 13 years a slave, Yosef is made viceroy of Egypt and gets a new name. {:he} >ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה; ויצא יוסף על ארץ מצרים׃ --בראשית מא:מה This is very common in תנ״ך: with a promotion or change in status comes a new name (think of אברם becoming אברהם). And it's still true today; when I graduated medical school I became *Doctor* Wachsstock. {:he} ><em>צפנת פענח</em>:..וכן היה דרכם לקרוא לאדם בשעת שממנים אותו על ביתם שם הראוי. וכן (במדבר יג:טז): וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ כשנעשה משרתו. וכן ויקרא לדניאל בלטשצר. כדכתיב (דניאל ד:ה): דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי. --רשב"ם, בראשית מא:מה The question is, what does his new name mean? The Torah tells us (בראשית יז:ה)‎ והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך. "Doctor" means "teacher", which I guess fits. Note that the new name reflects "folk etymology"; it sounds close to the intended meaning, not that it literally comes from that root. Onkelos translates צפנת פענח as "revealer of secrets": {:he} >וּקְרָא פַרְעֹה שׁוּם יוֹסֵף גַּבְרָא דְמִטַּמְרָן גָּלְיָן לֵיהּ וִיהַב לֵיהּ יָת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע רַבָּא דְאוֹן לְאִתְּתָא וּנְפַק יוֹסֵף (שַׁלִּיט) עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם׃ --תרגום אונקלוס, בראשית מא:מה צפנת from צפון, "hidden", makes sense. But פענח is a {:el}/hapax legomenon/. {:he} ><em>צפנת פענח</em>: מפרש הצפונות; ואין לפענח דמיון במקרא. --רש"י, בראשית מא:מה So the Midrash says it's a portmanteau word. {:he} ><em>ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח</em>: אמר רבי יוחנן: צפונות מו*פיע* ו*נוח*ות לו לאמרם. רבי חזקיה אמר: צפונות מו*פיע* בדעת, מ*ניח* רוחן של בריות בהן. --בראשית רבה צ:ד This all assumes that צפנת פענח is a Hebrew phrase. Since I doubt Pharaoh would give him a Hebrew name (but see Ramban who disagrees), that implies that צפנת פענח is a translation of the actual, Egyptian name. The other possibility is that צפנת פענח *is* Egyptian, and what we have in the Torah is a transliteration of the original. Ibn Ezra makes that point: {:he} ><em>צפנת פענח</em>: אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף ויהיה פירוש ”פענח“ כאשר תרגם המתרגם ארמית, והיא מלה מרובעת. --אבן עזרא, בראשית מא:מה The JPS assumes it is a transliteration: >Egyptian for “God speaks; he lives,” or “creator of life.” --Footnote in the JPS 1985 translation But that obviously is a guess, and doesn't seem to fit the story. I figured I could guess as well, and I looked at a Hieroglyphics dictionary: >|Hieroglyphics | Gardiner Transcription | Transliteration | Translation |-----------------------|---------|------|------ |𓇓𓏏𓀻 | M23-X1-A50 | /Sps nsw/ | king's gentleman | |𓊜 | P1A | /pna/ | turn upside down | --<a href="http://www.ancient-egypt.co.uk/transliteration/ancient_egypt_dictionary.pdf">Dictionary of Ancient Egyptian Hieroglyphs</a> The אם למקרא, a 19th century Italian academic commentary by הרב אליהו בן אמוזג, synthesizes the two approaches: {:he} ><em>צפנת פענח</em>:...והחוקר Kirker מצא באוצר הספרים אשר ברומי, תנ"ך בלשון קובטי או מצרי, וראה שם צפנת פענח מתורגם Psomtemphanek ולדעת הקירקיר פירושו ”יודע עתידות“, וזה מסכים מאד לפירוש רבותינו. --אם למקרא, בראשית מא:מה In other words, צפנת פענח is a loose transliteration into (obscure, but still real) Hebrew words that have a similar meaning. ---- I like that last one. But the truth is that we know nothing. But that very fact is odd. When someone gets a name change, it usually comes with an explanation. I would argue that is exactly the point here: all that matters is that Yosef gets an Egyptian name. Part of that is setting up the scene to come: {:he} ><em>צפנת פענח</em>: מאת ד' היתה זאת שהסיב פרעה לו שמו צפנת פענח דעי"ז נתפרסם במצרים בשם זה שקראו המלך כדי שלא יוודע להאחים ששם אדון הארץ יוסף. --חתם סופר, בראשית מא:מה Which is true but there's more than that. Giving him an Egyptian name and a noble Egyptian wife (בת פוטי פרע כהן אן) meant he was no longer a foreign slave; he was *Egyptian*. He was first presented to the Egyptian court as a נער עברי עבד: {:he} ><em>[ושם אתנו] נער עברי עבד</em>: ארורים הרשעים, שאין טובתם שלמה, מזכירו בלשון בזיון. > <em>נער</em>: שוטה ואין ראוי לגדלה. > <em>עברי</em>: אפלו לשוננו אינו מכיר. > <em>עבד</em>: וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים. --רש"י, בראשית מא:יב But Pharaoh is an absolute dictator. נמוסי מצרים don't matter. He says Yosef is Egyptian, and *had always been* Egyptian, so he has always been Egyptian. >Who controls the past controls the future: who controls the present controls the past. --George Orwell, [_1984_](https://www.thoughtco.com/what-does-that-quote-mean-archaeology-172300) And so, in the words of the famous תנ״ך commentator Andrew Lloyd Rice, Yosef's story is over. Now starts the story of Psomtemphanek. {: .lines} >This could be a happy ending, Perfect place to stop the show Joseph after all has gone About as far as he can go --_Joseph And The Amazing Technicolor Dreamcoat_, [_Stone the Crows_](https://www.allmusicals.com/lyrics/josephandtheamazingtechnicolordreamcoat/stonethecrows.htm) But it's not just that Pharaoh declares him Egyptian. He himself *becomes* Egyptian. {:he} ><b>נ</b> וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃ <b>נא</b> ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה; כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃ <b>נב</b> ואת שם השני קרא אפרים; כי הפרני אלקים בארץ עניי׃ --בראשית פרק מא {:he} ><em>כי נשני אלקים את כל עמלי</em>:...אצל אפרים אמר שהפרה אותו, והיינו שבחיוב כבר ברכו אלקים, שכבר *הרגיש יוסף כתושב* והודה לה׳ שהפרהו בארץ הזאת.</p> --אמת ליעקב, בראשית מא:נא ---- This helps answer the famous question: why doesn't Yosef write home? He is no longer a slave; he could send a messenger to Canaan. Rav Bin Nun addressed this is an essay in the first issue of [מגדים](https://herzogpress.herzog.ac.il/ktav.asp?id=1), in 1986. He turns the question around, from Yosef's point of view. {:he} >יוסף לא ידע בשחיטת השעיר וברמאות האחים עם אביהם כי נטרף יוסף. מחשבה מעין זו אף לא עלתה בקצה דעתו! לכן, יוסף הוא התוהה במשך שלוש עשרה שנה של עבדות במצרים, ועד עלייתו לגדולה: היכן אביו?! מדוע אין איש מחפשו?! כל נתוני הקושיה מתהפכים עתה: ארץ מצרים קרובה לארץ כנען, אביו של יוסף איש נכבד ומפורסם הוא, בעל קשרים משפחתיים וממלכתיים...</p> --הרב יואל בן נון, [_מפני מה לא שלח יוסף שליח אל אביו?_](https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-bereishit/parashat-vayeshev/%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%91-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%95) As far as he can tell, he has been abandoned by his family, *including his father*. Obviously, the בחירה process has rejected him and he is no longer part of בני ישראל. Joseph is still יוסף הצדיק, though. If he is to be an Egyptian, he can be a *good* Egyptian--(בראשית מב:יח)‎ את האלקים אני ירא. > Yosef, convinced that his family has abandoned him, accepts this fate and decides to lead his own life. Just as Eisav established himself in Edom, Yosef will make a name for himself in Egypt. He can even bring the name of G-d into society in his own way, despite not being part of the Chosen Nation. --Rabbi Menachem Leibtag, [_Parshat Miketz_](http://tanach.org/breishit/miketz.txt) {:he} >קבעו השלמה שקטה: לחיות עם מסורת מבית אבא, בחוץ! לא לחטוא לאלוקים--אפילו אם דחה אותו על חטאי גאוותו; לא לקרב אל אשת אדונו. --הרב יואל בן נון, [_מפני מה לא שלח יוסף שליח אל אביו?_](https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-bereishit/parashat-vayeshev/%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%91-%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%95) So the irony of צפנת פענח as "revealer of secrets" is that it is the name started the very process that hid the true meaning of everything that had happened. Yosef was not the יודע עתידות. No one could predict how things would unfold until the moment that it all comes together. {:he} ><b>ח</b> ויכר יוסף את אחיו; והם לא הכרהו׃ <b>ט</b> ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם... --בראשית פרק מב And the history of Yosef, and of בני ישראל as a whole, starts again.