בס״ד

Kavanot: פרשת ראה תשע״ט

Thoughts on Tanach and the Davening

The beginning of this week's parasha describes what בני ישראל are supposed to do when they enter the land:

יא:כט והיה כי יביאך ה׳ אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל׃ יא:ל הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה׃ יא:לא כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר ה׳ אלקיכם נתן לכם; וירשתם אתה וישבתם בה׃ …יב:ב אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם; על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ …יב:י ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה׳ אלקיכם מנחיל אתכם; והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח׃ יב:יא והיה המקום אשר יבחר ה׳ אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם; עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה׳׃

דברים

The ceremony is supposed to take place on הר גרזים and הר עיבל, and the Torah goes out of its way to describe the location. אלון מורה is the original name of שכם:

ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה; והכנעני אז בארץ׃

בראשית יב:ו

Or, as the Romans named it after the חורבן, Nablus:

Nablus (…Hebrew: שכם, Biblical Shechem, Greek: Νεάπολις Νeapolis) is a city in the northern West Bank, approximately 49 kilometers (30 mi) north of Jerusalem…

Nablus lies in a strategic position at a junction between two ancient commercial roads; one linking the Sharon coastal plain to the Jordan valley, the other linking Nablus to the Galilee in the north, and the biblical Judea to the south through the mountains. The city stands at an elevation of around 550 meters (1,800 ft) above sea level, in a narrow valley running roughly east–west between two mountains: Mount Ebal, the northern mountain, is the taller peak at 940 meters (3,080 ft), while Mount Gerizim, the southern mountain, is 881 meters (2,890 ft) high.

Shechem Panoramic View

דרך מבוא השמש is generally translated as “in the direction of the setting sun; west”, but I’d like to think it’s the name of the road:

Going-to-the-Sun Road is a scenic mountain road in the Rocky Mountains of the western United States, in Glacier National Park in Montana.

The ceremony is described in more detail later in פרשת כי תבוא:

א ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר; שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ ב והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר ה׳ אלקיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד׃ ג וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך; למען אשר תבא אל הארץ אשר ה׳ אלקיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר ה׳ אלקי אבתיך לך׃ ד והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל; ושדת אותם בשיד׃ ה ובנית שם מזבח לה׳ אלקיך; מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל׃ ו אבנים שלמות תבנה את מזבח ה׳ אלקיך; והעלית עליו עולת לה׳ אלקיך׃ ז וזבחת שלמים ואכלת שם; ושמחת לפני ה׳ אלקיך׃ ח וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב׃

יא ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר׃ יב אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן; שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן׃ יג ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל; ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי׃ יד וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם׃

דברים פרק כז

And ספר יהושע describes how they fulfilled this commandment. When they cross the Jordan, they set up camp in Gilgal:

ד ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש אחד איש אחד משבט׃ ה ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון ה׳ אלקיכם אל תוך הירדן; והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל׃ ו למען תהיה זאת אות בקרבכם; כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם׃ ז ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ה׳ בעברו בירדן נכרתו מי הירדן; והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם׃ ח ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר ה׳ אל יהושע למספר שבטי בני ישראל; ויעברום עמם אל המלון וינחום שם׃

יהושוע פרק ד

ח ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול; וישבו תחתם במחנה עד חיותם׃

ט ויאמר ה׳ אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם; ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃ י ויחנו בני ישראל בגלגל; ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו׃

יהושוע פרק ה

Map of Gilgal and Shechem It’s about 60 km from Gilgal (outside Jericho) to Shechem. The next 3 chapters are the battles of Jericho and Ai, as the people fight their way to Shechem.


And then they enact the ceremony:

ל אז יבנה יהושע מזבח לה׳ אלקי ישראל בהר עיבל׃ לא כאשר צוה משה עבד ה׳ את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל; ויעלו עליו עלות לה׳ ויזבחו שלמים׃ לב ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃ לג וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית ה׳ כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל; כאשר צוה משה עבד ה׳ לברך את העם ישראל בראשנה׃ לד ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה׃ לה לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם׃

יהושוע פרק ח

I have three questions:

  1. Why Shechem? Why have the covenant ceremony on those particular mountains, and not Shiloh or Jerusalem, or even Jericho, where they were already camped?

  2. How can the Torah call the place הגלגל?‎ ספר יהושע says it was named after בני ישראל crossed the Jordan!

  3. What does מול הגלגל mean? “Across from Gilgal”? It’s nowhere near Gilgal? Rashi translates מול as “far from”, מול הגלגל: רָחוֹק מִן הַגִּלְגָּל, but then why mention it?

We could answer the last question and say that the name was always Gilgal, and the interpretation in ספר יהושע was applied retroactively (“It is השגחה פרטית that we are camped in Gigal today, because היום גלותי…”) Ibn Ezra offers two other answers to the last question:

מול הגלגל: כמו (בראשית יד:יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם…וַיִּרְדֹּף עַד דָּן; או דרך נבואה או שני שמות.

אבן עזרא, דברים יא:ל

The latter answer is the most common one; Gilgal is a common name (“The Circle”) and the Gigal of our parasha is not the Gilgal of Joshua, and is near Shechem. I’m going to offer a different interpretation of דרך נבואה.


The gemara assumes that ביום אשר תעברו את הירדן refers to the entire ceremony, and מול הגלגל means “just across from the Gilgal of Joshua”, in time if not in space:

בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום: עברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מיל, ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם.

סוטה לו,א

באותו היום עברו כו׳ ובאו להר גריזים כו׳: הגם שזה המעשה בהר גריזים והר עיבל אחר מעשה יריחו ועי כתיב בספר יהושע, אין מוקדם ומאוחר כפרש״י שם. ודבר זה מפורש בתורה והיה ביום אשר תעברו גו׳.

מהרש״א, חידושי אגדות, שם

But in fact that is a מחלוקת. There is an opinion that, while the ceremony was on the same day that they crossed the Jordan, but no miracles were involved. בני ישראל built a model Shechem at Gigal:

מול הגלגל אצל אלוני מורה: זה הר גריזים והר עיבל שבין הכותים, דברי רבי יהודה. רבי אליעזר אומר: אין זה הר גריזים והר עיבל של כותים שנאמר ”הלא המה בעבר הירדן“, מן הירדן ולהלן…מול הגלגל אין כאן גלגל אצל אלוני מורה, אין כאן אלוני מורה. מה מקיים רבי אלעזר ”הר גריזים והר עיבל“? שתי גבשושיות עשו וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל. על דעתיה דרבי יהודה מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום. על דעתיה דרבי אלעזר לא זזו ממקומן.

ירושלמי (וילנא) סוטה ז:ג ל,א-ב

Taking the aggadah seriously if not literally, it is clear that the covenant ceremony is intimately connected to Gigal, that it has to be מול הגלגל. I would propose that it is not necessarily a place name but a concept: גלותי את חרפת מצרים מעליכם. What is the חרפת מצרים that is being rolled away?

ויבא שכמה: מקום מוכן לפורעניות שם קלקלו השבטים…

רש״י, בראשית לז:יד

Shechem is where the brothers conspired against Yoseph, where he was sold into slavery. גלגל means cycle. Shechem is where גלות מצרים started and Shechem is where it ends. The ברית of the ceremony of הר גרזים and הר עיבל is different from the ברית סיני. That was between ה׳ and the Jewish people. This is the ברית that formally united all the people into a whole:

הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַֽה֖׳ אֱלֹקֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֨ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַֽעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

דברים כט:כח

נקוד על ”לנו ולבנינו“ לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה.

רש״י, שם

מול הגלגל means that the story has come full circle, גלותי את חרפת מצרים מעליכם, and they can get off the merry-go-round of Jewish history. The people are united and have overcome the hatred between brothers. That’s the דרך נבואה.


And after the ceremony, the people are supposed to conquer and settle the land and free it of idolatry, then והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח:

י והניח לכם: לְאַחַר כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק וּמְנוּחָה מִן הַגּוֹיִם…אָז

יאוהיה המקום וגו׳: בְּנוּ לָכֶם בֵּית הַבְּחִירָה.

רש״י, דברים פרק יב

And we all know that David saw himself as the fulfillment of that prophecy:

א ויהי כי ישב המלך בביתו; וה׳ הניח לו מסביב מכל איביו׃ ב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים; וארון האלקים ישב בתוך היריעה׃

שמואל ב פרק ז

But he could not do it. There are actually two criteria before the בֵּית הַבְּחִירָה can be built, ushering in the אחרית הימים.‎ הניח לכם מכל איביכם מסביב is peace from external enemies. ישבתם בטח means that Israel is a ממלכה of משפט וצדקה, and that requires a “nation of laws, not men”. Society has to survive the transfer of power before we can call it stable, and that keeps David from building the בית המקדש. It will be his son, Shlomo:

ד כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה בכל מלכי עבר הנהר; ושלום היה לו מכל עבריו מסביב׃ ה וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה׃

מלכים א פרק ה

But there was an earlier time when הניח לכם מכל איביכם, when building the בית המקדש was in reach:

א ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח ה׳ לישראל מכל איביהם מסביב; ויהושע זקן בא בימים׃ ב ויקרא יהושע לכל ישראל לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו; ויאמר אלהם אני זקנתי באתי בימים׃

יהושוע פרק כג

But things fell apart:

כט ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד ה׳ בן מאה ועשר שנים׃ … לא ויעבד ישראל את ה׳ כל ימי יהושע; וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה ה׳ אשר עשה לישראל׃

יהושוע פרק כד

איתיביה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: ”ויעבדו העם את ה׳ כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע“. אמר ליה: בבלאי! ימים האריכו, שנים לא האריכו.

שבת קה,ב

אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד…

נדרים כב,ב

ספר שופטים is the story of the failure of the message of Shechem. And even when the בית המקדש is built, בני ישראל will never truly recover. Even in the time of Shlomo, the nation isn’t really united: וישב יהודה וישראל לבטח. The גלגל continues to turn:

ויבא שכמה: מקום מוכן לפורעניות שם קלקלו השבטים…שם נחלקה מלכות בית דוד שנאמר (מלכים א יב:א) וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם; כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ.

רש״י, בראשית לז:יד