בס״ד

Kavanot: פרשת נשא תשע״ז

Thoughts on Tanach and the Davening

This week's parasha enumerates the Leviim and sums up their duties:

מו כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים; למשפחתם ולבית אבתם׃ מז מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה; כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד׃ מח ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים׃ מט על פי ה׳ פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו; ופקדיו אשר צוה ה׳ את משה׃

במדבר פרק ד

עבדת משא I understand; the previous three paragraphs are all about which Leviim schlep what. But what is עבדת עבדה? The work of work? It’s obviously using polysemous meanings of עבדה, “the work of the service”. But what is it referring to?

The פשט appears to be “all the other work of the משכן”; Leviim can’t offer the sacrifices but they can be involved in other ways:

לעבד עבדת עבדה: הורדת והקמת המשכן המוטלת בשוה על כל הלויים. ועבדת משא הארון והשולחן והמנורה והמזבחות שבני קהת נושאים.

חזקוני, במדבר ד:מז

לעבוד עבודת עבודה: שחיטה הפשט ונתוח שהם עבודת הכהנים וזה היו עושין הלוים כדכתיב בעזרא ובדברי הימים וגבי פסח של חזקיהו שהיו הלוים מפשיטין.

דעת זקנים מבעלי התוספות, במדבר ד:מז

Rashi says it’s a specific kind of service, unique to the Leviim: שירה:

עבדת עבדה: הוא השיר במצלתים וכנורות, שהיא עבודה לעבודה אחרת. ועבודת משא: כמשמעו.

רש״י, במדבר ד:מז

We know that they sang. But where does that come from? There’s an argument in the Gemara:

אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה? שנאמר (דברים יח) ”ושרת בשם ה׳ אלקיו“ איזהו שירות שבשם? הוי אומר זה שירה. ואימא נשיאות כפים? מדכתיב (דברים י) ”לשרתו ולברך בשמו“ מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא.

רב מתנה אמר מהכא (דברים כח) ”תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב לבב“. איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר זה שירה. ואימא דברי תורה? דכתיב (תהילים יט) ”פקודי ה׳ ישרים משמחי לב“. משמחי לב איקרי; טוב לא איקרי…

חזקיה אמר מהכא (דברי הימים א טו) ”וכנניהו שר הלוים (ישור) במשא [במשא יסור] כי מבין הוא“ אל תיקרי (ישור) [יסור] אלא ישיר בלווטי.

א"ר יוחנן מהכא (במדבר ד) ”לעבוד עבודת עבודה“. איזהו עבודה שצריכה עבודה? הוי אומר זו שירה.

רבי יצחק אמר מהכא (תהילים פא) ”שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל“.

ר"נ בר יצחק אמר מהכא (ישעיהו כד) ”(הם) [המה] ישאו קולם ירונו; בגאון ה׳ צָהֲלוּ מִיָּם“.

ערכין יא,א

ו וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם; ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה׳׃ ז ושרת בשם ה׳ אלקיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני ה׳׃

דברים פרק יח

ח בעת ההוא הבדיל ה׳ את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה׳ לעמד לפני ה׳ לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃ ט על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו; ה׳ הוא נחלתו כאשר דבר ה׳ אלקיך לו׃

דברים פרק י

To expand on the quote from דברי הימים:

יא ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים; וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב׃
יב ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים; התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון ה׳ אלקי ישראל אל הכינותי לו׃ …טו וישאו בני הלוים את ארון האלקים כאשר צוה משה כדבר ה׳ בכתפם במטות עליהם׃

טז ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה׃

יז ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו;
ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו׃ יח ועמהם אחיהם המשנים; זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים׃ יט והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע׃ כ וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על עלמות׃ כא ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח׃ כב וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא׃

דברי הימים א פרק טו

This introduces a new set of terminology that continues through the Mishna: the roles that the Torah calls עבדת עבדה and עבודת משא are here called משררים and שערים, singers and gatekeepers.

א זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש שנאמר ”בעת ההיא הבדיל ה׳ את שבט הלוי“ (דברים י:ח); ומצות עשה להיות הלויים פנויין ומוכנין לעבודת המקדש בין רצו בין שלא רצו שנאמר ”ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד“ (במדבר יח:כג)…

ב עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש ויהיו מהן שוערין לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו; ויהיו מהן משוררין לשורר על הקרבן בכל יום שנאמר ”ושירת בשם ה׳ אלוקיו ככל אחיו הלויים“ (דברים יח:ז) איזה הוא שירות שהוא בשם ה׳ הוי אומר זו שירה.

משנה תורה, הלכות כלי המקדש פרק ג

And those roles were fixed:

מעשה בר׳ יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר׳ יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים

ערכין יא,ב

But what is striking about the discussion in the gemara is that some of the amoraim cite Torah verses, and some cite verses from Nach. I think the underlying question is whether the שירה in the בית המקדש was a מצוה דאורייתא or a מצוה דרבנן. Did David invent this role for the Leviim or did it come from our parasha?

טז ואלה אשר העמיד דויד על ידי שיר בית ה׳; ממנוח הארון׃ יז ויהיו משרתים לפני משכן אהל מועד בשיר עד בנות שלמה את בית ה׳ בירושלם; ויעמדו כמשפטם על עבודתם׃

דברי הימים א פרק ו

This is a disagreement in the מפרשים:

ויעמדו כמשפטם על עבודתם: כמשפט אשר העמידן דוד.

רש״י, דברי הימים א ו:יז

ויעמדו כמשפטם על עבודתם: היא עבודת השיר וכן אמר בתורה לעבוד עבודת עבודה והוא השיר שהוא עבודת הקרבנות.

רד״ק, דברי הימים א ו:יז

It is generally understood that the שירה is in fact biblically mandated, but I think it obscures another role of the Leviim, one much older than their service in the בית המקדש:

ח וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה׃ …י יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל; ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך׃

דברים פרק לג

יורו משפטיך ליעקב: מלמד שכל ההוראות אינם יוצאות אלא מפיהם שנאמר ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע.

ילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה רמז תתקנה

In the Torah, an important part of the role of the Levi is to teach, to be the carrier of the מסורה:

ט ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך את דבר המשפט׃ י ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה׳; ושמרת לעשות ככל אשר יורוך׃

דברים פרק יז

יורו משפטיך ליעקב: שיפוצו בכל ישראל ללמד תורה. וכן אמר יעקב (בראשית מט:ז) ואפיצם בישראל

בעל הטורים, דברים לג:י

And this role is older than their role in the משכן. The Leviim only got that role after the sin of the עגל הזהב. The laws of שמיטה in פרשת בהר were given before then, and even then Levi had their separate responsibilities:

לב וערי הלוים בתי ערי אחזתם; גאלת עולם תהיה ללוים׃ לג ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל; כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃

ויקרא פרק כה

The Levite cities were meant to be אלפים באמה, “teaching with the arm”, practical examples of how to live a תורה-centered life.

א וידבר ה׳ אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ ב צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת; ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ ג והיו הערים להם לשבת; ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ ד ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ ה ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך; זה יהיה להם מגרשי הערים׃

במדבר פרק לה

And the Midrash says that Levi had this role even before יציאת מצרים:

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱ־לֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵֹּׂר אֲעַשְֹּׂרֶנּוּ לָךְ (בראשית כח:כב)…הִפְרִישׁ שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי אֶחָד מֵעֲשָׂרָה…

בראשית רבה ע:ז

זה שפטר את הכהנים מהמס שהטיל על כולם היה משום שיוסף רצה שיהיה שבט אחד בישראל, שבט לוי, שיהיו פטורים ממס, ולכן כשגזר פרעה עליהם לעבוד הרי היו פטורים בני לוי מזה, כי כן היה החוק בארץ מצרים שנעשה על ידי יוסף ששבו הכהונה פטור ממסים…

אם נעיין נראה ששבט לוי, שמחמת תקנתו של יוסף לא היה בכלל השעבוד והיו יכולים לשבת לעסוק בתורה, היה זה שבכל הזמנים עמד בנסיון ונשארו שלמים לה׳ ולתורתו…הרי ששבט לוי היה זה שבכל התקופות שמר אמונים לתורת משה, וכל זה בא להם מחמת שבמאתים ועשר שנים ששרא השבטים היו השעובדים ועובדים לפרעה, היו הם משוחררים מהעבודה ופנויים לעסוק בתורה, וכל זה ראה יוסף בחכמתו עוד הרבה שנים קודם שהתחיל השעבוד, וזה עמד לישראל לדורות.

אמת ליעקב, בראשית מז:ד

So what happened to the Levi as teacher? There’s an important subtext through נביאים that the Leviim (and Cohanim) became too focused on the משכן and lost sight of their mission as carriers of the Mesorah. That role would be taken by the נביאים and later by חז״ל (the שופטים of the Torah).

The tribe of Levi becomes a tragic figure. The villians of פסל מיכה and פלגש בגבעה are both Leviim. Samuel starts to bring back the historic role of Levi, but by the time of David they are משררים and שערים.


They aren’t seen at teachers again until the חורבן looms:

יט ויהי כשמע המלך את דברי התורה ויקרע את בגדיו׃ כ ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך לאמר׃ כא לכו דרשו את ה׳ בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא; כי גדולה חמת ה׳ אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר ה׳ לעשות ככל הכתוב על הספר הזה׃ כב וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת (תקהת) בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה; וידברו אליה כזאת׃ כג ותאמר להם כה אמר ה׳ אלהי ישראל; אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי׃
כד כה אמר ה׳ הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו; את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה׃ כה תחת אשר עזבוני ויקטירו (ויקטרו) לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם; ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה׃ כו ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש בה׳ כה תאמרו אליו;
כה אמר ה׳ אלהי ישראל הדברים אשר שמעת׃ כז יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני; וגם אני שמעתי נאם ה׳׃ כח הנני אספך אל אבתיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל ישביו; וישיבו את המלך דבר׃

דברי הימים ב פרק לד

ויאמר ללוים המבונים (הַמְּבִינִים) לכל ישראל הקדושים לה׳ תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף; עתה עבדו את ה׳ אלקיכם ואת עמו ישראל׃

דברי הימים ב לה:ג

ללוים המבינים: לכהנים בני לוי המלמדים בינה לישראל וכו׳.

מצודת דוד, דברי הימים ב לה:ג

ומי גנזו? יאשיהו גנזו. מה ראה שגנזו? ראה שכתוב (דברים כח) ”יולך ה׳ אותך ואת מלכך אשר תקים עליך“ עמד וגנזו, שנאמר (דברי הימים ב לה) ”ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה׳ תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה׳ אלקיכם ואת עמו ישראל“.

יומא נב,ב

Now that the Ark has been secreted and the new phase in the relationship between G-d and Israel has begun, shoulder the responsibilities which this changed situation places upon you as teachers of the people. Put yourself at the service of both G-d and Israel by instructing the people in their new role.

Rabbi Moshe Eisemann, Artscroll Divrei Hayamim II, p. 309

ה וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה; וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם׃ ו וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה׳ הָאֱ־לֹהִים הַגָּדוֹל; וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה אַפַּיִם אָרְצָה׃ ז וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת הָעָם לַתּוֹרָה; וְהָעָם עַל עָמְדָם׃ ח וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱ־לֹהִים מְפֹרָשׁ; וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא׃

נחמיה פרק ח

But that’s not how the world works today. We might argue it’s a better way, but there is still a sense of loss there.

רבי יוסי אומר…התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך

משנה אבות ב:יב

בשלושה כתרים נכתרו ישראל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות; כתר כהונה זכה בו אהרון…כתר מלכות זכה בו דויד…כתר תורה הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכול שנאמר ”מורשה קהילת יעקוב“ (דברים לג:ד); כל מי שירצה יבוא וייטול.

משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג:א