בס״ד

Kavanot: פרשת ויקהל תשע״ט

Thoughts on Tanach and the Davening

When Moshe gathers the people to command them to make the Tabernacle, there's one odd item in his list:

יז את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה; ואת מסך שער החצר׃ יח את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם׃ יט את בגדי השרד לשרת בקדש; את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ כ ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה׃

שמות פרק לה

What are בגדי השרד? They have come up once before, in last week’s parasha, but there’s so much to talk about in that parasha that we skim over it:

ב ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ … ו ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה; ועשו את כל אשר צויתך׃ … י ואת בגדי השרד; ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃

שמות פרק לא

And they are mentioned next week when the משכן is built:

א ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש; ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה ה׳ את משה׃ … לג ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃ … מא את בגדי השרד לשרת בקדש; את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ מב ככל אשר צוה ה׳ את משה; כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃

שמות פרק לט

Notice that there is no explicit command to make them and no description of how they are made or what they are.


What does שרד even mean? Onkelos is not much help; he translates every verb in the pasuk as שִׁמּוּשׁ:

יַת לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא לְשַׁמָּשָׁא בְּקוּדְשָׁא יַת לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא דִּלְאַהֲרֹן כַּהֲנָא וְיַת לְבוּשֵׁי בְּנוֹהִי לְשַׁמָּשָׁא.

תרגום אונקלוס, שמות לה:יט

The root שרד doesn’t have that meaning anywhere else in תנ״ך, but it was adopted in modern Hebrew to mean “official”:

בכ״ד באדר ב׳ תרנ״א פרסם אליעזר בן יהודה בעיתונו ”האור“ רשימה שבה נדרש לחסרונם של תחליפים עבריים לשתי מילים שימושיות למדי: ”אופיסייל“, ו”אופיס“.

כך כתב בן יהודה:

אחד המושגים אשר לא יצרנו לו עדיין שם בלשוננו הוא מה שיאמרו בלעז אופיסייל על כל דבר הנעשה או נאמר בשם הממשלה בשם איזה ועד וכו׳…

בהמשך כותב בן יהודה כי היו שהציעו תחת ”אופיסייל“ את הצירוף ”בדרך המלך“, וכי הוא עצמו משתמש לכך במילה ”רִשְׁמִי“, על פי רַסְמִי הערבית, אך שתי ההצעות אינן נושאות חן בעיניו.

החלופה שמציע בן יהודה עצמו היא ”שָׂרוֹד“…בסוף רשימתו, לאחר שהוא מסביר מדוע מתאים השימוש בשורש שֹר״ד למשמעות זו, מוסיף בן יהודה כמה שורות:

ונוכל עוד לבנות מזה שם משׂרד, לאמור מקום השׂרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמילה האנגלית אוֹפיס, שהיא כמו בצרפתית ביוּרוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה”שרת“ לאיזה דבר, לאיזו חברה—וזכינו לשתי מילים נצרכות מאוד בלשוננו.

In תנ״ך, the root שרד means remnant:

וְלֹא יִהְיֶה פָּלִיט וְשָׂרִיד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לָגוּר שָׁם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלָשׁוּב אֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֵמָּה מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב לָשֶׁבֶת שָׁם כִּי לֹא יָשׁוּבוּ כִּי אִם פְּלֵטִים׃

ירמיהו מד:יד

כֹּה אָמַר ה׳ מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב; הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל׃

ירמיהו לא:א

So the gemara has a midrashic explanation for the בגדי השרד: it is another term for the בגדי כהונה. They would read our pasuk as את בגדי השרד לשרת בקדש: את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן, meaning “the בגדי השרד, which are the holy vestments of Aharon and his sons”.

ואמר רבי חמא בר חנינא: מאי דכתיב (שמות לה) ”את בגדי השרד לשרת בקודש“? אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.

יומא עב,ב

אלמלא בגדי כהונה: שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל.

רש״י , שם

The Ramban takes this admittedly midrashic reading and says that it fundamentally is the פשט:

והעולה מדברי רבותינו, כי בגדי השרד הם בגדי כהונה עצמם, והוזכר זה במסכת יומא (עב,א). ואם כן הנכון שנפרש בגדי השרד, בגדי היחוד, כלומר בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו. וכן…מן פליט ושריד (ירמיה מד:יד). וירמוז לבגדי אהרן, ויקראם כן, שלא ילבשם רק יחיד בדורו, אהרן בחייו, ואחריו הכהן הגדול…ועל כן קראם בגדי השרד, בגדי מלכות. וזה טעם את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן (להלן לה:יט), כי שב לבאר…

ומה שאמר בכאן בפרשת ראה קראתי ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן, טעמו שהם בגדי שתי מעלות, בגדי השרד ובגדי הקדש, להגיד שלא ילבשם רק אחד העם בבאו לשרת בקדש. ומפני שלא הזכיר כאן לשרת בקדש, הוסיף לבאר שהם בגדי שרד ובגדי קודש. ועוד באו כמה ווי״ן יתירות בכתוב. ופירוש ”ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש“…ולא הזכיר השש, כי איננו חשוב.

רמב״ן, שמות לא:י

But even though he tries to address them, the problems with Ramban seem insurmountable, not only the ו in ואת and the absence of שש that he mentions, but the absence of זהב that was used in the priestly vestments, for which he can’t say כי איננו חשוב, and the wording in שמות לט:א:‎ עשו בגדי שרד לשרת בקדש; ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן .


So the מפרשים look for something else that might be called בגדי השרד that are used לשרת בקדש. Rav Ariel, the founder of the Temple Institute, thinks it refers to the uniforms of the leviim (and the Kohanim when not doing the עבודה):

הרב ישראל אריאל פירוש אחר ואומר שבגדי השרד אלה בגדים ששימשו את הכהנים ואת הלויים במשכן ובמקדש, הכהנים ישתמשו בבגדים אלה כאשר הם יתעסקו בעבודה שלא קשורה לעבודת הכהנים הרגילה והלויים לבשו אותם כאשר עבדו במשכן ובמקדש, כי באמת התורה לא כותבת לנו מה לבשו הלויים בזמן עבודתם ולא נראה שכל אחד לבש בגד אחר אלא לכולם היו בגדים תואמים שאלה אותם בגדי שרד, בגדים מכובדים שאיתם עבדו עבודות שירות במשכן ובמקדש ולא עבודות כהנים רגילות.

(Rabbi Ariel’s full article, בגדי שרד—לכוהנים וללויים, discusses his sources)


But everyone else looks at the pasuk מן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד and notes that there is a place where those materials, and only those materials, are used:

ה ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך; וכסו בה את ארן העדת׃ ו ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה; ושמו בדיו׃ ז ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך; ולחם התמיד עליו יהיה׃ ח ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש; ושמו את בדיו׃ ט ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה; ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם׃ י ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש; ונתנו על המוט׃ יא ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש; ושמו את בדיו׃ יב ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש; ונתנו על המוט׃ יג ודשנו את המזבח; ופרשו עליו בגד ארגמן׃

במדבר פרק ד

The midrash translates שרד literally, as “remnant”. The בגדי השרד were the covers of the כלי המשכן, made of the leftovers from building the משכן itself:

ואת בגדי השרד: אלו שנשארו ממלאכת המשכן, שנאמר בפרשת במדבר סיני בסוף הפרשה, ופרשו עליו בגד ארגמן בגד תכלת (במדבר ד).

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת כי תשא פרק לא סימן י

Rashi assumes שרד is cognate with the Aramaic סרד, “lace” or “meshwork”:

טז את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו; את הכיר ואת כנו׃ יז את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה; ואת מסך שער החצר׃

שמות פרק לה

טז ית מדבחא דעלתא וית סרדא דנחשא דיליה ית אריחוהי וית כל מנוהי ית כיורא וית בסיסיה. יז ית סרדי דרתא ית עמודוהי וית סמכהא וית פרסא דתרע דרתא.

תרגום אונקלוס, שם

בגדי השרד: יש מפרשים לשון עבודה ושירות, כתרגומו לבושי שמושא, ואין לו דמיון במקרא. ואני אומר, שהוא לשון ארמי, כתרגום של קלעים, ותרגום של מכבר, שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים לצידי״ץ בלעז [רשת].

רש״י, שמות לא:י

ואת בגדי השרד: אומר אני לפי פשוטו של מקרא אי אפשר לומר שבבגדי כהונה מדבר, לפי שנאמר אצלם ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן, אלא אלו בגדי השרד, הם בגדי התכלת והארגמן ותולעת שני, האמורין בפרשת מסעות (במדבר ד:יב) ונתנו אל בגד תכלת, (שם יג) ופרשו עליו בגד ארגמן, (שם ח) ופרשו עליהם בגד תולעת שני. ונראין דברי, שנאמר (שמות לט:א) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש, ולא הוזכר שש עמהם, ואם בבגדי כהונה מדבר, לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש.

רש״י, שמות לא:י

Both approaches, Rashi’s understanding of the בגדי השרד as the travel tarps for the כלי המשכן, and Ramban’s understanding of them as a synonym for the בגדי כהונה, have problems. But the פשט certainly seems to be with Rashi. I would propose that Ramban insists on his interpretation because of his understanding of the meaning and purpose of the משכן itself:

כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות…מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלקים…והנה הם קדושים ראוים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם. ולכן צוה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל. והנה עקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון…

רמב״ן, שמות כה:ב

The משכן is the מקדש. Building the משכן was fulfilling one of the 613 מצוות, to build a בית המקדש. It was important to build it at הר סיני, to keep the inspiration of מעמד הר סיני then move it to its permanent home in ארץ ישראל. Rashi on the other hand, says the commandment to build the משכן came only after חטא העגל:

אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה.

רש״י, שמות לא:יח

משכן העדת: עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם.

רש״י, שמות לח:כא

But even Rashi agrees that the בית המקדש is part of the 613 מצוות, given to Moshe before חטא העגל:

ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלקיך; לא תבשל גדי בחלב אמו׃

שמות כג:יט

So I would interpret the argument between Rashi and Ramban to be based on the fundamental question, are the tarps for traveling בגדי שרת or not? Is traveling with the משכן an עבודה? Rashi would say that the purpose of the משכן was to carry בני ישראל the transition to ארץ ישראל, since they proved they could not handle even a short time without a physical focus of their עבודת ה׳. The משכן traveling with בני ישראל is what the משכן is for, and the covers are part of the מלאכת המשכן.

Ramban would say there is no קדושה in the luggage for moving the משכן. The משכן simply needs to be brought to its true destination, המקום אשר יבחר ה׳. Fundamental to Ramban’s worldview is that ה׳ can only be served in ארץ ישראל:

והוא מאמרם (כתובות קי) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א־לוה…ומן הענין הזה אמרו בספרי (עקב מג)…אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים…כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה׳ ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ)…ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה…ואין רשות לפרש בענין הארץ יותר מזה אבל אם תזכה להבין הארץ הראשונה הנזכרת בפסוק בראשית…תדע סוד נשגב ונעלם ותבין מה שאמרו רבותינו (תנחומא ויקהל ז) בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

רמב״ן, ויקרא יח:כה

And the משכן that they built is the way to bring the experience of הר סיני to the place that is מכוון כנגד בית המקדש של מעלה.